ברגע שמגיעים לפסגה, רבים מגלים שהנוף מאכזב. ברוקס היה שם, והחליט לטפס לפסגה שונה לגמרי
דינה גורדון | 8 באוקטובר 2025 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
שני ההרים של דיוויד ברוקס
דיוויד ברוקס הגיע לפסגת הקריירה שלו: טור קבוע ב"ניו יורק טיימס", פרשן פוליטי ברשת הטלוויזיה הציבורית של ארה"ב, וספרים שהפכו לרבי מכר. אך דווקא ברגע השיא, הוא חש ריקנות ודכדוך. הוא סירב להאמין שזוהי התכלית והפסגה של חייו. מתוך החיפוש אחר שלב נוסף בחיים, לאחר שכבר השיג את כל מה שרדף אחריו, הוא כתב את ספרו האחרון.
ברוקס מדמה את מסע חייו לטיפוס על שני הרים. הטיפוס על ההר הראשון התמקד ב"אני": בשאיפות האישיות, בהישגים, בסטטוס, באושר ובהגשמה עצמית. אלא שברגע שמגיעים לפסגה, הוא מסביר, רבים מגלים, כמוהו, שהנוף מאכזב. אחרי תחושת הניצחון מגיעה נפילה לתוך עמק של סבל, ניכור ובדידות – אזור שהוא מכנה "השממה".
אך דווקא מתוך השממה יכולה לצמוח קריאה פנימית – דחף להתרומם שוב, והפעם אל ההר השני. כך מתחיל מסע אחר, של חיבור ה"אני" המצומצם לבני אדם אחרים – שינוי מנטלי המוביל, לטענתו, לחיים עשירים, מספקים ומשמעותיים הרבה יותר.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
דייוויד ברוקס, "ההר השני", תרגום מאנגלית: מרים שפס, הוצאת אור עם, ספטמבר 2025