בין תפילות במעבדה לניסויים כימיים – מסע בעקבות תחום שנחשב לפסאודו-מדע, אך משך אליו את מיטב המוחות בהיסטוריה

רקפת תבור | 7 ביולי 2025 | חברה והיסטוריה | 5 דק׳

כשמדען פוגש מכשף – הסוד שמאחורי האלכימיה

כשחושבים על אלכימיה, רבים מעלים בדעתם את ניסיונותיהם העיקשים של אנשי ימי הביניים והרנסנס להפוך מתכות פשוטות – כמו עופרת – לזהב טהור, או לפתח שיקויי אל-מוות שיבטיחו חיי נצח. ניסויים אלו, שלימים הוכחו כחסרי תוחלת, הפכו את האלכימיה לתחום הנתפס כפסאודו-מדעי, שלכל היותר שימש כבסיס להתפתחות הכימיה המודרנית.

אך כיצד ניתן להסביר את העובדה שגם אייזק ניוטון, מחשובי המדענים בתולדות האנושות, עסק באדיקות באלכימיה? במקביל לפיתוח חוקי הגרביטציה ולייסוד תורת המכניקה הקלאסית, הקדיש ניוטון חלק ניכר מזמנו לחקר האלכימיה. האם חיפש רק זהב?

בשנים האחרונות מציעים חוקרים והיסטוריונים שהדימוי ששרד לאלכימיה הוא חד-ממדי ומטעה, שכן הוא מציג רק חלק קטן מתחום עניין רחב הרבה יותר. החוקרים מציעים שלפחות בכמה מהטקסטים העוסקים באלכימיה, בעיקר הקדומים שבהם, ההתייחסות לזהב נחשק משמשת כמטאפורה למשהו נשגב הרבה יותר הקשור לנפש האדם.