החיים הם לא זכייה בלוטו

נאג'י הוא עולה חדש מעיראק שגר בסוג של עיירת פיתוח דמיונית, ומרכז חייו הוא מפגשי הערב הקבועים שלו עם חבריו, הכוללים בעיקר אכילת בורקס, מילוי כרטיסי טוטו ולוטו, וקללות עסיסיות כלפי כל העולם.

שגרת חייו כוללת גם את אשתו שאיתה הוא רב בקולניות מוגזמת יום אחרי יום, ולאחר מכן מתפייס איתה בקולניות מוגזמת. כשהוא הולך לשוק הוא נהנה לעקוץ מכל הבא ליד. כשהוא אוכל הוא מקפיד לאכול עם הידיים בלבד, ואת הכסף שהוא מרוויח הוא משתדל מאוד שלא לתת לאשתו לצורכי הבית, אלא לשמור לצרכיו שלו – בורקס, קולה, והימורים.