שירותי המודיעין של שתי המדינות מובילים את תהליך הנורמליזציה, וכבר קיימו שלושה מפגשים בחודש האחרון
איל לוינטר | 8 באוגוסט 2024 | גיאו-פוליטיקה | 3 דק׳
טורקיה וסוריה רוצות נורמליזציה. מה זה אומר, מה האינטרסים שלהן, ומה צפוי בהמשך? | פרשנות
רקע
ב-2011, כשפרצה מלחמת האזרחים בסוריה, החליטה טורקיה לתמוך במורדים שניסו להפיל את ממשלת בשאר אל-אסד, ולנתק את היחסים הדיפלומטיים עם סוריה. בהמשך היא כבשה אזורים נרחבים בצפון סוריה במטרה לתמוך בכוחות הפרוקסי שלה במלחמת האזרחים, ליצור אזור חיץ שיגן עליה, וללחום בכוחות הכורדים שבסוריה.
כעת, כעבור כ-13 שנה, נשמעים קולות של שינוי בגישה הזו, כאשר טורקיה וסוריה מראות נכונות לחדש את הקשרים הדיפלומטיים. נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אמר בתחילת יולי שטורקיה עשויה להזמין בקרוב את נשיא סוריה בשאר אל-אסד לביקור. ארדואן הדגיש שמטרתה של טורקיה היא לשקם את היחסים עם סוריה לרמות שקדמו למלחמה. אסד, מצידו, אמר באמצע יולי כי הוא עשוי להיות פתוח לפגישה עם ארדואן, אך מתוך הכרה במגבלות הדגיש שהוא יעשה זאת רק אם יידונו נושאי "ליבה", כגון נוכחות הכוחות הטורקים בסוריה ותמיכת טורקיה במורדים שעדיין נמצאים בצפון ובצפון-מערב סוריה.
עבור טורקיה, הנורמליזציה עשויה לאפשר את השבתם של יותר ממיליון פליטים סורים החיים בגבולותיה, והמהווים בעיה הולכת וגוברת על רקע התחזקות הרגשות האנטי-סוריים בקרב הטורקים. באמצעות שיתוף פעולה עם ממשלת סוריה, טורקיה גם מקווה למצוא פתרון שיפחית את האיום של הכוחות הכורדים (PKK/YPG) עליה. אחד הפתרונות עשוי להיות פעולה מתואמת עם ממשלת סוריה נגד כוחות אלה. קיים תקדים לכך: ב-1998 הסכימו טורקיה וסוריה לתאם פעולות נגד הכוחות הכורדים בסוריה במסגרת הסכם אדנה. ההסכם העניק לטורקיה את הזכות לבצע פשיטות עד לעומק של כחמישה קילומטרים בתוך שטח סוריה במידה וסוריה לא תבצע פעולות מסוימות שסוכמו מראש שעליה לבצע נגד הכורדים (ההסכם קרס כאשר החלה מלחמת האזרחים ב-2011).
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו