מותחן או ספר פוליטי?

את "אימה משתקת" שכתבה הילרי רודהם קלינטון בשיתוף עם הסופרת לואיז פני, ניתן לקרוא בשני אופנים. הדרך הראשונה היא ככל מותחן קלאסי. בהקשר הזה מדובר בספר טיסה במובנו החיובי, כזה המאפשר לנו לכבות את המוח, להיכנס למצב טיסה, וליהנות מכמה שעות טובות של אקשן, מתח, תככים פוליטיים וסוף (חצי) מפתיע. זה לא לגמרי מדויק כי "אימה משתקת" דורש להחזיק ראש. יש בו ריבוי דמויות ותככים, ואף על פי שהוא אינו קצר (יותר מ-450 עמודים) – נדרש מאמץ מסוים בשביל לתפוס בזמן אמת את כל הדמויות ואופיין הייחודי, ואת הרמזים לקראת המפנה הבא בעלילה.

הספר מן הסתם נכתב בעיקר על ידי לואיז פני, סופרת קנדית מוערכת שרק מעט מספריה תורגמו לעברית. בפרקים קצרים וקצביים מאוד היא טווה עלילת-תככים פוליטית חוצה יבשות, המתקדמת בקצב מהיר והופכת למותחת מרגע לרגע. הסיפור מתחיל במספר פיגועים קשים בבירות אירופה, אך רמז סודי שמגיע למחלקת המדינה מעורר את החשד שפיגועים אלו הם רק כיסוי לאירוע גדול וחשוד הרבה יותר. בנה של מזכירת המדינה נפצע בעצמו באחד הפיגועים, ומוסר לאימו קצה חוט. המידע שבידו מוביל אותו להתחיל במסע דילוגים מפתיע ברחבי המזרח התיכון, איראן ופקיסטן, בחיפוש אחר התוכנית הגדולה. ההבנה שגם ארה"ב מאוימת בפיגועים משמעותיים הרבה יותר מאלו שפגעו באירופה – גורמת לכולם לקחת סיכונים משמעותיים, ללכת על הקצה, ולעשות הכול כדי להציל את המדינה.