כניסה
הרשמה לניוזלטר

כשחושבים על שירו ​​האפי של הומרוס "האודיסאה", שנכתב במאה השמינית לפנה"ס, חושבים בדרך כלל על מסע…

ווקר לרסון | 8 בדצמבר 2022 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

תמונה למחשבה: הומרוס ובעיית האב הנעדר

כשחושבים על שירו ​​האפי של הומרוס "האודיסאה", שנכתב במאה השמינית לפנה"ס, חושבים בדרך כלל על מסע מלווה בקשיים, על מפלצות, סירנות, או על קיקלופים משתוללים. אבל הדאגה העיקרית של הומרוס בשיר אינה מפלצות, קסם או הרפתקאות, אף שהיצירה רוויה בסיפורים כאלו. מה שמעסיק את הומרוס הן שאלות על בית, משפחה ובעיקר אבהות – נושאים המהדהדים גם בחיינו כיום.

"האודיסאה" בבסיסה היא שיר "ביתי" העוסק במשמעות של אומה, משק בית, בן זוג וילדים. "וְיִתְּנוּ לָךְ הָאֵלִים כָּל־אֲשֶׁר יִשְׁאַל לְבָבֵךְ. בַּעַל־נְעוּרִים וּבַיִת, וְיִהְיֶה זֶה לְבַבְכֶם לֵב אֶחָד בְּכָל־אֲשֶׁר תִּפְנוּ, וּבְיַעַן אֵין טוֹב וְאֵין גָּדוֹל בָּעוֹלָם", אומר אודיסאוס בשיר השישי ביצירה. מילים המשקפות את רצונו להתאחד עם אשתו ובנו לאחר שנים רבות שלא נפגשו. תשוקתו להתאחד עם אשתו ולפגוש בבנו היא זו שסייעה לו להתמודד עם תלאות המסע מהן סבל במשך 20 שנה – תחילה במלחמת טרויה, ואז בניסיון לחזור ממנה.

הומרוס מראה ב"אודיסאה" באיזו קלות אפשר להפר את שלוות הבית – כשמנהיג חסר לעמו, כשבני זוג נקרעים זה מזה וכשילדים גדלים ללא אב. בשל היעדרותו הארוכה של אודיסאוס דבר אינו כשורה בביתו באיתקה, וככל שחולפות השנים, אנשי איתקה מתחילים להאמין שאודיסאוס מת. עקב כך שורה של מחזרים צעירים רוחשים סביב אשתו של אודיסאוס, פנלופה, בתקווה לזכות בידה ובממלכה. הגברים פולשים לאחוזתה, שותים, צוחקים, מציקים למשרתות, מבלי להתחשב בעלבון שהם גורמים לזכרו של אודיסאוס ולכבודה של אשתו. "כְּשֶׁמִּלְאוּ הַחֲתָנִים אֶת־תַּאֲוַת הָאֹכֶל וְהַמִּשְׁתֶּה. נֵעוֹר בְּלִבָּם הַחֵפֶץ הָאַחֵר לְעַנֵּג אֶת־נַפְשָׁם, בְּשִׁירָה וּמְחֹלוֹת מַחֲנָיִם...", כותב הומרוס בשיר הראשון.

פנלופה והמחזרים שלה – ציור הפרסקו של אמן הרנסנס האיטלקי ברנרדינו די בטו, המכונה "פינטוריקיו" (1513-1454), מתאר באמצעות משחק אמנותי בין החוץ לפנים, את הבוטות שבה מפרים המחזרים את שלוותה של פנלופה בביתה. בד האריגה של פנלופה מזכיר את מפרשי הספינה ברקע, והבית הוא זה המדרבן את אודיסאוס להמשיך במסעו למרות הקשיים.

פנלופה והמחזרים שלה – ציור הפרסקו של אמן הרנסנס האיטלקי ברנרדינו די בטו, המכונה "פינטוריקיו" (1513-1454), מתאר באמצעות משחק אמנותי בין החוץ לפנים, את הבוטות שבה מפרים המחזרים את שלוותה של פנלופה בביתה. בד האריגה של פנלופה מזכיר את מפרשי הספינה ברקע, והבית הוא זה המדרבן את אודיסאוס להמשיך במסעו למרות הקשיים.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
ויקטור פרנקל "הזעקה הלא נשמעת למשמעות", תרגום: יעל ינאי, כנרת זמורה דביר, מרץ 2026
לא לממש את עצמך, לשכוח את עצמך

דינה גורדון

סימון וייל, "חיבוקו הקר של הכוח", מצרפתית: דניאל רוזנברג ושירן בק, הוצאת בלימה, 2025
להבין את מנגנון הכוח

גלית דהן קרליבך

יצחק זמיר, "פרשת האוטובוס בקו 300"
כשביטחון המדינה הפך לאליבי

חיים אבייב

אריאל שנבל, "יום השישי", כנרת-זמורה, מארס 2026
המחיר הכבד של תיקון העבר 

נדב רט

שמואל רוזנר, "בעניין החרדים...", התחנה, מארס 2026
בין הסתגרות להשתלבות: האתגר החרדי והעתיד הישראלי

נדב רט

הלגרד האוג, "אול רייט גוד נייט", מגרמנית: טלי קונס, הוצאת ספריית רות, ינואר 2026
החיים בצל היעלמות

גלית דהן קרליבך

שתפו: