ב-10 באפריל פרסם עיתון ה"וול סטריט ג'ורנל" כתבה שכותרתה: "בשנגחאי תועדו יותר מ-130,000 מאומתים לקורונה –…
יותר מ-130 אלף מאומתים לקורונה בסין, ואף לא אדם אחד מת
ב-10 באפריל פרסם עיתון ה"וול סטריט ג'ורנל" כתבה שכותרתה: "בשנגחאי תועדו יותר מ-130,000 מאומתים לקורונה – מבלי שאף אדם מת". לרגע חשבתי שסוף סוף, אחרי שנתיים, העיתון החל להכיר בכך שהנתונים המגיעים מסין שקריים. וכי המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס) אינה מדווחת על מספר המתים הנכון בניסיון לשכנע את הציבור ואת העולם בהצלחתו של הניסוי הבזוי שהיא מבצעת – שליטה טוטליטרית בהמונים באמצעות סגרים קיצוניים בחומרתם.
אבל טעיתי. מחברי המאמר התפתלו בניסיון להסביר את ההיגיון שבנתונים הסיניים. הם אפילו הביאו את הסטטיסטיקאי ריאן טיבשיראני (Ryan Tibshirani) מאוניברסיטת קרנגי מלון שיסביר כי שיעור מקרי המוות בסין "יכול להיות מושפע מגורמים כמו התפלגות הגיל וההרכב הגזעי של האוכלוסייה, ממצב ההתחסנות, מסוג החיסון ומהמרחק הממוצע מבית החולים". לא נראה כי פרופ' טיבשיראני רואה בעיה מהותית בנתונים המגיעים מסין.
רק הביטו בגרף מקרי המוות מקורונה שפרסמה המק"ס: מאז תחילת המגפה ועד לפני כחודש היא דיווחה לעולם כי בסין מתו רק כ-4,638 בני אדם, שיא עולמי. כל זאת בעת ששיעור ההתחסנות בקרב האוכלוסייה המבוגרת בסין נמוך באופן קיצוני – רק 51 אחוז מהסינים בגילים 80 ומעלה התחסנו במנה שנייה. בסוף אפריל החליטה המק"ס להוסיף לגרף עוד כ-400 איש. האם כ-5,000 מתים במדינה של 1.4 מיליארד בני אדם נשמע לכם הגיוני? האם זה נשמע כמו מדע? לי זה נשמע כמו מדע בדיוני.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
Graeme Kennedy/Shutterstock.com
