הרף העליון של התנהגות ראויה

בשנת 2004 הגישה ועדה בראשות יצחק זמיר, שופט בית המשפט העליון בדימוס, המלצות על ערכי יסוד שישמשו כתשתית לכללי אתיקה לחברי הכנסת. ההמלצות התקבלו והפכו למחייבות. הן קבעו, בין היתר, כי חבר כנסת "ימלא את שליחותו בכנסת באחריות, במסירות, ביושר ובהגינות וישאף לשמש דוגמה אישית להתנהגות ראויה, יימנע מאפשרות של ניגוד עניינים ויעדיף את טובת הכלל". אבל התחייבות חברי הכנסת לכללי האתיקה לא הייתה שלמה. כאשר ועדת זמיר המליצה לכונן "נציב אתיקה" שיעסוק בהטמעת האתיקה בקרב חברי הכנסת, ההתנגדות מצד חברי הכנסת הייתה גורפת.

לא רק חברי הכנסת התנגדו לפיקוח אתי על התנהלותם, גם שרי הממשלה התנגדו. בתקופה בה כיהן כראש ממשלה, הקים אהוד אולמרט ב-2006 ועדה בראשות השופט בדימוס מאיר שמגר, שתגבש כללי אתיקה לשרי הממשלה. התהליך הופסק כשנתיים אחר כך בגלל חילוקי דעות בין שתי ועדות. "בהכללה גורפת ניתן לומר שעולם הפוליטיקה אינו מעוניין במגבלות אתיות על פעילות חבריו", כותב פרופ' אסא כשר בספרו החדש.