כשאורוול קיבל השראה מהטבע

עם תום מלחמת העולם השנייה, הורה סטלין למשרתיו לשתול עצי לימון בדאצ'ה שלו בפאתי מוסקבה, וללימוניו להתעלם מטבעם האמיתי ולגדול בקור הרוסי. לדיקטטור, שהיה משוכנע שאפשר לשנות את הטבע הבסיסי של בני האדם, לא היה ספק כי ניתן להפוך את החיטה לשיפון באמצעות מדע מזויף שפיתחו ברוסיה, או "לתת ללימונים להתרגל לקור", כפי שהורה לגננים. השקרים והזיופים אולי אִפשרו לסטלין להכחיש את מותם של מיליונים ברעב הגדול בשנות ה-1930, אך לא משנה עד כמה ניסה הדיקטטור – עצי הלימון לא שינו את טבעם, קפאו וקמלו.

מספר שנים קודם לכן, שתל אריק ארתור בלייר (1950-1903), המוכר בשם העט ג'ורג' אורוול, ורדים בחצר ביתו. הסופרת רבקה סולניט, שביקרה לאחרונה בביתו של אורוול בכפר וולינגטון שבמחוז הרטפורדשייר באנגליה, הופתעה לראות את שיחי הוורדים ששתל לפני יותר מ-75 שנה, עדיין פורחים בחצר. בספר חדש, סולניט מספרת את סיפוריהם של סטלין ואורוול כדי להדגיש את הפער התרבותי בין השניים.