מחשבות לא שגרתיות של בעלות על קניין
דינה גורדון | 14 באפריל 2021 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
למי מותר להתרווח במושב המטוס
ליזה יצאה עם תום, בנה בן הארבע, לשחק בגינה ציבורית. תום חפר בארגז החול בור עמוק והלך לרגע לקחת צעצועים שיוכל להניח בתוכו. בזמן שתום הלך, הגיע פעוט אחר והתיישב בתוך הבור. כאשר תום חזר, התחילו שני הפעוטות לריב כאשר כל אחד מהם צועק בזעם: "הבור הזה שלי, זה שלי". שתי האימהות הגיעו במרוצה וכל אחת מהן צידדה בבנה. האחת אמרה: "זה שלו, כי הוא חפר את הבור". והשנייה טענה לעומתה: "אבל זו גינה ציבורית ששייכת לכולם".
אם נדמה לכם שוויכוחים כאלה של בעלות על בור או על נדנדה שננטשה אופייניים רק לפעוטות, מתברר שחיי היום-יום שלנו, המבוגרים, מלאים בקונפליקטים דומים, כפי שטוענים מייקל הלר וג'יימס זלצמן בספרם החדש. הלר, פרופ' למשפטים באוניברסיטת קולומביה שבארה"ב, וזלצמן פרופ' למשפטים באוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס, חוקרים את הנושא כבר כמה עשורים. שניהם נותנים למושג "קניין" משמעות רחבה הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב.
דוגמה אופיינית לקונפליקט כזה מתרחשת בטיסות. כך קרה באחת הטיסות של חברת התעופה "אמריקן איירליינס" כשלאחר ההמראה, נוסעת בשם ונדי ויליאמס דחפה לאחור את משענת כיסאה והתרווחה בנינוחות. האדם שישב מאחוריה ביקש ממנה להרים את משענת הכיסא משום שהיא מתחככת בברכיו. כאשר ויליאמס סירבה, הוא החל לתופף על המשענת שלה ללא הפסקה. ויליאמס צילמה אותו בפעולה, והעלתה את האירוע ליוטיוב שהפך מיד לוויראלי. למרבה ההפתעה האירוע עורר ויכוח סוער בקרב הצופים והתברר שהדעות נחלקו כמעט שווה בשווה בין התומכים בזכותה של ויליאמס להישען לאחור, ובין המצדדים בזכותו של האדם שמאחוריה להגן על ברכיו מפני משענת המושב שלה.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
Heller, Salzman, " Mine!: How the Hidden Rules of Ownership Control Our Lives", March, 2021
