בין הפטיש לסדן – דילמות מוסריות יום-יומיות ברוסיה של פוטין

דורית דינור | 10 באוגוסט 2020 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

ביקורת ספר: אנשי האמצע של רוסיה – האם לפשרות יש מחיר?

ד"ר אליזבטה גלינקה או בכינוי החיבה שלה ד"ר ליזה, הקימה בתחילת שנות ה-2000 הוספיס במוסקבה בו ליוותה ונתנה טיפול תומך (פליאטיבי) לחולים סופניים. גלינקה סיפקה להם תנאים למות בכבוד, במיטה נקייה, מוקפים באנשים החשובים להם. היא הביאה להם ארוחות חמות, תרופות ובגדים. באותם ימים, אנשים רבים שהורגלו לשליטה הקומוניסטית, ציפו שהממשלה תדאג להם ולא יכלו לדמיין שבאפשרותם לסייע זה לזה. במובן הזה גלינקה פרצה דרך. היא הראתה דוגמה אישית ושינתה את היחס לצדקה ברוסיה המודרנית.

כשרוסיה פלשה לאזור דונבאס שבאוקראינה ב-2014, נסעה גלינקה לאזורי הקרבות כדי לחלץ ילדים אוקראינים חולים ופצועים ולהביאם לטיפול רפואי ברוסיה. היא לא בחלה בטיפוח קשרים עם פקידי ממשל בכירים כדי לממן את החילוץ ואת הטיפולים הרפואיים. התשוקה שלה הייתה להציל עוד ועוד ילדים ולהרחיקם מהחזית. היא ראתה בזה מטרה נעלה ולא הייתה לה שום דילמה.