תרבות הייתה מאז ומתמיד נשמתה של כל אומה. גורם רוחני המהווה דבק ערכי ומוסרי בין קהילה…
איל לוינטר | 12 ביולי 2020 | טור עורך | 3 דק׳
טור עורך גיליון 335: נשמתה של אומה
תרבות הייתה מאז ומתמיד נשמתה של כל אומה. גורם רוחני המהווה דבק ערכי ומוסרי בין קהילה לעבר שלה ולשורשיה. במשך אלפי שנים, גם בתקופות אלימות שעברו הציוויליזציות השונות, התרבות סייעה לאנשים להבחין בין צדק לעוול, בין טוב לרע, ולשמר ערכים כמו נאמנות, טוב לב, חמלה, הגינות ויושר.
החל מאמצע המאה ה-18 החלו להגיח אט אט רעיונות שרצו לשנות את האופן שבו אנחנו חושבים על התרבות שלנו ועל העבר – לטוב ולרע. בתחילה היה זה הליברליזם שעבר לאורך הדורות שינויים ופרשנויות אין ספור; אחריו הגיח הקומוניזם ששיאו במהפכה הבולשביקית; הפשיזם שקרס אחרי מלחמת העולם השנייה; ומשנות ה-60 היו אלה תיאוריות פוסט-מודרניות שהושפעו ממגוון הוגים, רבים מהם ניהיליסטים.
כעת הגענו לשלב נוסף. בשנות ה-80 וה-90 התגבש באקדמיה האמריקנית בליל של רעיונות שמטרתם לחולל שינוי חברתי ותרבותי גדול. עד לאחרונה הרעיונות נראו שוליים ולא ממש חשובים. בתקשורת המיינסטרים הישראלית לא עסקו בהם כמעט, וגם באקדמיה הם נחשבו למנת חלקן של מחלקות ספציפיות ופחות נחשבות.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
