נהוג היום לראות את מסדר האילומינטי כארגון סודי, כמעט מיסטי, המזוהה עם תיאוריות קונספירציה. מספר היסטוריונים וחוקרים חושפים מה היו התיאוריות שלימדו במאות המסדרים השונים ברחבי אירופה, כיצד הן עיצבו את מוחם של כמה מהמנהיגים האלימים ביותר של המהפכה הצרפתית, ואיך הן השפיעו על הרעיונות הקומוניסטיים שמוכרים לנו כיום

רקפת תבור | 7 באוקטובר 2019 | תרבות ואמנות | 14 דק׳

מהפכת האילומינטי

לשכות "הבונים החופשיים" היו נפוצות מאוד במערב אירופה במאה ה-18. תחת שם הגג של "אגודות סתרים", נערכו מפגשים חברתיים שבהם שוחחו על עניינים שברומו של עולם ודנו ללא חשש ברעיונות חדשים, לעתים אף מהפכניים. "עידן הנאורות" היה באותה תקופה בשיאו והיו שפע של רעיונות לדון בהם. ז'אן ז'ק רוסו, למשל, הציע באותה תקופה מודלים לחברה אזרחית שאינה כפופה למוסדות המונרכיה והדת. וולטר ביקר בחריפות את ההגמוניה הדתית ועמנואל קאנט קרא לציבור לרכוש ידע כדי שיוכל להשתמש בשכלו ללא תלות בזולת, וכך יוכל להשתחרר מכבליו.

במקור, לשכות הבונים החופשיים נוסדו באנגליה של ימי הביניים כאיגוד של בעלי מקצוע מתחומי הבניה, בדומה לאדריכלים ולמהנדסים של ימינו, במטרה להעמיק את הידע המקצועי שלהם. מעבר לעיסוק המקצועי הם ככל הנראה עסקו גם בנושאים הקשורים לעולם הנסתר, ודנו בקשר בין ארכיטקטורה לסודות השמים, לדוגמה, בסודות הצפונים במבנה בית המקדש הראשון שבנה שלמה (ניוטון עצמו דן בכך בכתביו).