עמנואל לוינס, מהפילוסופים החשובים של המאה ה-20, החליט לקרוא לאחד מספרי הדגל שלו "כּוּלִיוּת ואינסוף", שם…
איל לוינטר | 8 ביולי 2019 | טור עורך | 2 דק׳
טור עורך גיליון 323: מה שאיננו מבינים
עמנואל לוינס, מהפילוסופים החשובים של המאה ה-20, החליט לקרוא לאחד מספרי הדגל שלו "כּוּלִיוּת ואינסוף", שם מבלבל לכל הדעות. לוינס שילב בכותרת אחת שתי מילים שאינן מסתדרות זו עם זו: כּוּלִיוּת שפירושה משהו מוגדר ושלם או "מצבו של הדבר השלם"; ואינסוף – דבר שלא ניתן לתפוס או להגדיר את שלמותו.
כשנשאל בריאיון לרדיו הצרפתי France Culture על הניגודיות הזו, השיב שלאורך ההיסטוריה של הפילוסופיה הצטמצמה בהדרגה החוויה האנושית רק עד למה שאנו מודעים אליו. למה שטוטאלי, שלם וסופי. חוויות שאנו מודעים אליהן אך איננו מסוגלים להסביר אותן – הוצאו מהמשוואה – ונראה שההשלכות לכך הרות גורל.
לוינס מתייחס בפילוסופיה שלו להתנסויות פשוטות בחיים כמו מפגש עם אדם אחר. במפגש כזה, הוא מסביר, קיימים שני אלמנטים: Le Dit (בצרפתית) – "מה שנאמר" או המילים שנאמרות; ו-Le Dire – "האמירה" או "מה שנאמר באמת" - הדברים שקורים בין שני אנשים שלא ניתן למדוד או להסביר את פשרם, אבל ברור לכולם שהם חלק מהשיחה. זה החלק המשמעותי המגלם ממד מסתורי, טרנסצנדנטלי, ביחס שלנו אל האחר.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
