כניסה
הרשמה לניוזלטר

אחרי שני עשורים בהופעות עם דיוויד בואי, המתופף סטרלינג קמפבל כותב לאפוק טיימס את זיכרונותיו

סטרלינג קמפבל | 8 באפריל 2016 | תרבות ואמנות | 9 דק׳

השנים שלי עם דיוויד בואי

תחילתו של הקשר שלי עם דיוויד בואי היה כשהייתי בן 14. השנה הייתה 1978, כשלמדתי לנגן בתופים. נכנסתי ללובי של בניין הדירות שבו גרתי, באזור שכונת ה"אפר ווסט סייד" בניו יורק, כשלפתע פגשתי במתופף דניס דיוויס, שהחזיק בידו מצילה ומקל תיפוף. "לאן אתה הולך?" שאלתי בהתלהבות. הייתי סקרן ולא הכרתי מוזיקאים מקצועיים.

"יש לי הופעה הערב, אני הולך לנגן ב׳מדיסון סקוור גארדן׳", ענה לי דיוויס. "אני מופיע עם דיוויד בואי. רוצה לבוא?". הוא הושיט לי כרטיס והותיר אותי פעור פה. הוא הקליט כמה מהאלבומים המשפיעים ביותר של בואי – "Young Americans", "Station to Station", "Low", "Heroes", אבל לא הכרתי אף אחד מהם. בימים ההם הכרתי רק שיר אחד של בואי, Fame.

איור: Rob Counts/Epoch Times NY

Benjamin Chasteen/Epoch Times

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
אריק ויינר, "סוקרטס אקספרס", מאנגלית: עפר קובר, ספטמבר 2025
להחזיר את הפילוסופיה לרחוב

גלית דהן קרליבך

אורין גנץ, "לעוף עם כנפיים שבורות", הוצאת אוריון, אוקטובר 2025
מנטרות מתוך האבל: ספרה של אם ששבה להאמין בחיים

דינה גורדון

דוד מנחם, "שלום במרומיו", הוצאת ידיעות ספרים, 2025
הזקנה, הרב והלולב

נדב רט

קתי מילקמן, "איך להשתנות", הוצאת מטר, מרץ 2025
הכישלון איננו באופי – הוא בשיטה

חיים אבייב

ג’ונתן היידט, "דור בחרדה", ידיעות ספרים, יולי 2025
הילדות שנגנבה: מדוע הילדים שלנו חרדים יותר מאי פעם?

נדב רט

דייוויד ברוקס, "ההר השני", תרגום מאנגלית: מרים שפס, הוצאת אור עם, ספטמבר 2025
שני ההרים של דיוויד ברוקס

דינה גורדון

שתפו: