הרשמה לניוזלטר

אתם או ילדיכם מתמודדים עם אתגרי קשב וריכוז בדרך לתואר אקדמי? הקריה האקדמית אונו מציגה: ״קשב באקדמיה״, תכנית פורצת דרך לתמיכה בסטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD). כבר לא רק תוספת זמן בחינות, אלא מערך הוליסטי רחב של ליווי ותמיכה אישיים מותאמים לצרכי הסטודנט מרגע הכניסה ללימודים ועד לסיום התואר. פותחים שער לעולם האקדמי להפרעות וללקויות השקופות

הקריה האקדמית אונו | 12 במרץ 2020 | תוכן שיווקי | 4 דק׳

האקדמיה השוויונית המובילה בישראל

הנה נתון מדהים: כיום ידוע שהפרעת קשב הינה ההפרעה הנפוצה ביותר,  בערך כל אדם עשירי בעולם הוא אדם עם הפרעת קשב וריכוז. אם עד לפני שני עשורים, חשבו שהפרעת קשב מסתיימת בגילאי הילדות (בית הספר), היום כבר יודעים שמדובר בהפרעה נוירו- התפתחותית ושבקרב יותר מ-70 אחוז, היא ממשיכה לבגרות. כמו אצל ילדים, גם בקרב מבוגרים היא יכולה לכלול  קשיי קשב, היפראקטיביות, אימפולסיביות וקשיים בתפקודים הניהוליים ובוויסות הרגשי, המשפיעים על התפקוד בכל תחומי החיים.

כשמדובר באנשים בוגרים עם ADHD, מעל גיל 20, קיימים אתגרים לא פשוטים. בגילאי בית הספר ישנה כיום  מודעות רבה לקיומה של הפרעת הקשב, ולכן ישנן תמיכות סביבתיות שונות. הילד חי בבית הוריו, הדואגים להעיר אותו בבוקר, להזכיר להכין שיעורי בית ולאפשר תגבורים פרטניים. אולם, מה קורה בגילאי ה-20+, כשהחברה כבר אמורים ואף רוצים להתנהל בעצמם, ללמוד, לעבוד, להתפתח ולהתקדם- אולם הקשיים עדיין קיימים? תוסיפו לזה את החסכים הלימודיים והרגשיים משנות בית הספר, ונראה  שמדובר באתגרים של ממש.

בשנים האחרונות, נרשמה עלייה במספר הסטודנטים עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז, אולם בדו״ח מבקר המדינה לשנת 2012, ובמחקרים מהעולם, נראה, כי למרבה הצער, רק כ- 5%-9% מהלומדים עם הפרעת קשב מסיימים בהצלחה תואר אקדמי. רבים מהם נושרים, וגם אלו שמצליחים לשרוד, הם בעלי הישגים נמוכים יותר ובסטטוס “על תנאי”.

shutterstock

מתוך הצורך לסייע לסטודנטים עם הפרעת קשב בהתמודדות עם האתגרים הקיימים, השיקה הקריה האקדמית אונו, אשר חרטה על דגלה את המחויבות לשנות את פני החברה בישראל, את “קשב באקדמיה” – תכנית המספקת מעטפת תמיכה הוליסטית ורחבה לסטודנטים עם  הפרעת קשב, המעוניינים להשתלב בלימודי תואר ראשון בכל אחד ממסלולי הלימוד, בהתאם לבחירתם. 

בשנת הלימודים הקרובה, ייפתח המחזור השלישי של התכנית. ״להבדיל ממוסדות אקדמיים אחרים, שמחפשים איך ׳להתמודד׳ עם אנשים עם ‘הפרעות’ – אנחנו נוקטים בגישה אחרת. אנחנו אומרים להם, ׳בואו ללמוד אצלנו, אנחנו מעוניינים בכם׳״, אומרת פרופ׳ שירה ילון-חיימוביץ, דקנית הסטודנטים בקריה האקדמית אונו וראשת המרכז לאקדמיה שוויונית. ״היוזמה הזאת שלנו נולדה מתוך הכרה בכך שיש אנשים שקופים, בעיקר ברמת הצרכים שלהם. מוגבלויות פיזיות זה משהו שרואים מיד, ברוב המקרים. הפרעות קשב לא תמיד בולטות לעין, פעמים רבות מדובר בסטודנטים שלא מזדהים ככאלה. במקומות רבים, נוהגים להסתפק בתוספת זמן בבחינות, אבל בעינינו זה אבסורד, כי לא תמיד זה מה שהם צריכים. אנשים לא ערים לעומק ההתמודדות הנדרשת כדי להתאים למערכת קיימת. התמיכה אצלנו היא לא רק אקדמית, במובן של תגבורים, חונכויות וכו׳. יצרנו מעטפת כוללנית המבוססת בנוסף על ליווי פרטני ותמיכה אדמיניסטרטיבית, בדברים שלאנשים ללא הפרעות קשב וריכוז נראים בסיסיים, כמו להירשם בזמן ללימודים, לשלם במועד, ובעצם לנקות את כל רעשי הרקע ולהתרכז בעיקר, שזה הלמידה״

מי שמנהלת את תכנית ״קשב באקדמיה״ היא שלי מגבר, יועצת חינוכית והמנהלת המקצועית של תכנית ״קשב באקדמיה״. כיום דוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב, החוקרת את תחום הפרעות קשב ומשפחות. 

איך מתבצעת בפועל תכנית הסיוע והתמיכה? 

שלי: ״לכל סטודנט וסטודנטית נבנית תכנית ליווי ותמיכה אישיים, בהתאם לצרכים הספציפיים שלהם, ומתוך הנחה שאצל כל אחד ואחת הפרעת הקשב נראית קצת אחרת, ובעלת סימפטומים דומיננטיים אחרים. סל השירותים יכול לכלול אסטרטגיות למידה, תגבור לימודי, סיוע בניהול התפקודים הניהוליים האישיים כגון ניהול זמן, התארגנות, קבלת החלטות, גמישות מחשבתית, יוזמה, דחיינות ועוד. מתן  ׳עוזר/ת אישית׳, שמסייעים להתנהל עם כל הבירוקרטיה כמו הרשמה לבחינות ולקורסים, ליווי רגשי, המסייע בהתמודדות עם תסכולים, חרדות, ויסות רגשי וחסמי עבר. בנוסף, אנו משתדלים לבצע  תיווך והגמשה של דרכי ההוראה, וכמובן גם התאמה של תנאי ההיבחנות״.

קווים לדמותם של הסטודנטים בתכנית?

 שלי: ״הסטודנטים שמגיעים לתכנית הם חבר׳ה מוכשרים ונפלאים, חלקם כבר מצליחים בשוק העבודה, במקצועות חופשיים כעצמאיים או כשכירים, אולם מלאי חבטות ותסכולים משנות בית הספר, ומרגישים שזה פצע פתוח, שהגיע הזמן לטפל בו. חלקם שרדו 12 שנות לימוד בשן ועין, וצריכים לגלות הרבה אומץ והתגברות על מכשולים וחסמים רגשיים, תחושת המסוגלות האקדמית שלהם נמוכה, וכך גם ביטחונם העצמי. אלו, לרוב, מגיעים גם ללא מיומנויות למידה בסיסיות, וצריך לסייע להם להשלימן. לעומתם, יש שדווקא סיימו בהצלחה את לימודי בית הספר, אך כשרק מזכירים להם את המילה ׳בית ספר׳ דמעות עולות בעיניהם. המטרה שלנו היא לסייע לכולם לא רק להצליח לסיים תואר ראשון, אלא גם לאפשר להם חוויה מיטבית ולשפר את תחושת המסוגלות והרווחה הנפשית שלהם”.

ייחודיות נוספת משמעותית מאוד הינה מנהלת מקרה אישית לכל סטודנט/ית, המלווה אותם מרגע ההרשמה ועד לסיום התואר, מלווה ודואגת לכל צרכיו של הסטודנט ומסייעת לו בהתנהלות מול כל הגורמים במכללה.  מנהלת המקרה נפגשת עם הסטודנטים באופן קבוע, דואגת לשלומם ולרווחתם הנפשית, בונה יחד איתם את תכנית הליווי ומוודאת שהיא אכן מתבצעת כהלכה, מסייעת בתיווך מול המרצים בהנגשה של דרכי ההוראה וההיבחנות, מבצעת תהליכי בקרה והתאמה של תכנית הליווי מעת לעת, בהתאם לצרכים המשתנים ומוודאת שהסטודנט לא נופל בין הכיסאות. השאיפה היא  ליצור סביבה לימודית מיטבית ללומד, אשר תוביל לשיפור בתחושת המסוגלות והרווחה הנפשית ותאפשר לו לסיים את התואר בהצלחה.

מלבד “קשב באקדמיה”, יש בקריה האקדמית אונו תכניות רבות אחרות, שמטרתן לאפשר לאנשים המתמודדים עם אתגרים או מוגבלות להשתלב בחיים האקדמיים. למשל – “להיות סטודנט”, המאפשרת לסטודנטים עם מוגבלות מורכבת להיכנס בשערי האקדמיה, “תכנית כפיר” – המאפשרת לאנשים מהמגוון האוטיסטי ללמוד לתואר ראשון במנהל עסקים, “צלילים מעבר לקשת” – המיועדת גם היא לאנשים מהמגוון האוטיסטי ומאפשרת השתלבות בלימודי מוסיקה, ועוד. כמו ברוב המוסדות האקדמיים כיום, יש כמובן גם מרכזי תמיכה ונגישות אקדמית (מתנ”א), המספקים שירותי תמיכה לסטודנטים – תמיכה פרטנית או קבוצתית, טכנולוגיות מסייעות ללמידה, תמיכה בסוגיות נגישות, סדנאות מגוונות ועוד. 

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
תחקיר: כיצד המידע הגנטי שלנו עובר לממשלת סין

איל לוינטר

בבניין שהיה פעם מפעל נעליים שוכנת היום בעיר שֶן-גֶ'ן (Shenzhen) חברת מיפוי הגנום הגדולה בסין ואולי בעולם כולו....

“כשאומרים שיש כאן מאבק בין ימין לשמאל, מהו המאבק? זה מאבק בין פיל לזבוב. זה לא מאבק אמיתי”

מאיה מזרחי

הכול התחיל בארוחת ערב ראש השנה,...

אמנות הטיעון וההטעיה

איל לוינטר

באמצע אוגוסט האחרון טען בפייסבוק איש עסקים סיני המתגורר בישראל כי "קוביד 19 לא הגיע במקור מסין. הממשלה הסינית אמנם הייתה זו...

מדוע עדיין מאפשרים לחואה ווי לפעול בישראל?

דינה גורדון

ביולי 2015 נצרבה בתודעה הישראלית חברה סינית אחת עם שם קצת מוזר – חואה ווי (המכונה בישראל וואווי) – נפתחה הכתבה...

כיצד האקדמיה מטעה את הציבור בנוגע לסין

ג'ניפר זנג, יערה ארגוב

פרופ' רוברט ביקרס (Robert Bickers), מומחה להיסטוריה של סין המודרנית באוניברסיטת בריסטול שבבריטניה, נזכר בימי התום...

מים מותפלים יכולים להזיק לבריאותנו

יערה ארגוב

במשך שנים, ידע כל ילד בגן לדקלם בעל פה פרסומות על ישראל המתייבשת ועל חיסכון במים. בחמש השנים האחרונות במיוחד,...

הגעתו של הצונאמי האנטי סוציאליסטי

דינה גורדון, איל לוינטר

לקראת הבחירות האחרונות בישראל היה נדמה לרגע שמתחילה להתפתח מגמה אנטי סוציאליסטית מסוימת בפוליטיקה...

עליית התנועה נגד הפלות

מאיה מזרחי

עברו 46 שנה מאז פסקי הדין המפורסמים של בית המשפט העליון בארה"ב שקבעו כי כל 50 המדינות בארה"ב צריכות לעגן את ההפלה המלאכותית בחוק,...

שתפו: