כניסה
הרשמה לניוזלטר

מחקרים מהשנים האחרונות מלמדים שמצבי המצוקה והזכרונות הטראומטיים שלנו יכולים להשפיע על המטען הגנטי שאנחנו מעבירים לילדים

רקפת תבור | 6 ביוני 2014 | כתבה חצויה | 2 דק׳

החלק הבעייתי של התורשה

ד"ר בריאן דיאס לימד את העכברים שלו לפחד מריח מסוים. בכל פעם שחשף אותם לריח הזה, מייד הם קיבלו מהחוקרים שוק חשמלי לא נעים. כמובן שבמהרה הם היו מפוחדים ברגע שהריחו את אותו הריח. אבל מדוע גם הצאצאים שלהם, אפילו אם בכלל לא הכירו את ההורה שעבר את סדרת החינוך הטראומטית הזו, היו רגישים במיוחד לריח הזה?

מתברר גם שהצאצאים בכלל לא נטו לבהלה, אלא רק כשהם נחשפו לאותו ריח ספציפי שהפחיד את ההורים. מתברר שאפילו ברמה הנוירולוגית התגלתה אצלם רגישות מוגברת לריח הספציפי הזה. קולטני הריח באף של הצאצאים הכילו קולטנים רבים יותר לאותו ריח ספציפי וגם באזור ההרחה במוחם הוקצה אזור נרחב יותר לעיבוד אותו ריח. האם זה אומר שאנחנו יכולים להוריש את הזכרונות שלנו לצאצאים, לפחות את אלו הטראומטיים?

הביולוג ד"ר ברוס ליפטון. תמונה: אשר דהן יח"צ

שתפו: