מאיינשטיין, דרך תיאורית הקוונטים ועד תגליות חדשות שנגנזו: למרות תרומותיו של המודל המדעי להתפתחות האנושות, הוא מקפיד להציב גבולות שלפעמים מעכבים את התפתחותו ואת החשיבה שלנו
רקפת תבור | 24 באפריל 2014 | כתבה חצויה | 5 דק׳
לפרוץ את גבולות המדע
איגנץ זמלוויס, רופא נשים בבית החולים הכללי בווינה, וסגן מנהל מחלקת היולדות, ממש התייסר כשראה כיצד היולדות במחלקתו נדבקות בזו אחר זו בקדחת הלידה, כשמעל עשירית מהן אפילו מתות בגללה. היה זה באמצע המאה ה-19, כעשרים שנה לפני שהוכח הקשר בין החיידקים למחלות הזיהומיות. כיוון שעדיין לא הייתה מודעות לחשיבות ההיגיינה, הזיהום במחלקת היולדות היה גבוה והרופאים עברו ממטופלת למטופלת מבלי לחטא את ידיהם. סבלן הקשה של החולות לא הרפה מזמלוויס, ולמרות התנגדותו של מנהל המחלקה, פרופ' יוהן קליין, זמלוויס החל לחקור ולחפש את הגורמים למחלה.
כעבור קצת יותר משנה עלה בראשו הרעיון ש"גורמים של ריקבון" הנמצאים בגופה של חולה עלולים להידבק לידיו של הרופא המטפל וכך לעבור בהמשך גם לגופה של יולדת בריאה, ולגרום גם אצלה להתפתחות הדלקת.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
