השב"כ על כשליו שהובילו לטבח ה-7 באוקטובר: מידע קיים על תוכנית הפשיטה של חמאס "לא עובד לכדי איום ייחוס"

א. כשלון במתן הרתעה

1. כשל בניתוח מידע מודיעיני – מידע על תוכנית הפשיטה "חומת יריחו" של חמאס (בערבית - "וועד אלאאח'ירה") היה בידי שב"כ מאז 2018 ו-2022, אך לא עובּד לכדי איום ייחוס.
2. הערכת מצב שגויה – ההנחה הייתה שחמאס מתמקד בהבערת יהודה ושומרון, ולא בפריצה צבאית מהרצועה.
3. הסתמכות יתר על מכשול הגבול ויכולות צה"ל – שב"כ העריך באופן מוטעה כי מכשול הגבול וכוחות צה"ל ימנעו חדירה משמעותית.
4. אי-זיהוי נכון של "רשת הסימים" (כ-45 סימים שהושמשו) – האינדיקציות שהתקבלו נותחו בהשוואה לאירועים קודמים: חגי תשרי ב-2022, אז הושמשו 38 סימים ברצועה, ורמדאן 2023, אז הושמשו 37 סימים. "בשני המועדים הללו בחמאס לא יצאו לפיגוע/מתקפה", מציין התחקיר.

ב. הגורמים שהביאו להתחזקות חמאס

1. מדיניות "שמירה על שקט" – אפשרה לחמאס להתעצם צבאית ללא הפרעה.
2. מימון קטארי – הכספים שהועברו לרצועה סייעו ישירות לחמאס להתחזק.
3. הימנעות מיוזמות התקפיות – ישראל ניסתה להתמודד עם חמאס על סמך "מודיעין והגנה", תוך הימנעות מיוזמות התקפיות.
4. חמאס זיהה חולשה ישראלית – החולשה באה לידי ביטוי בהפרות בהר הבית, ביחס לאסירים ביטחוניים ובפגיעה בלכידות הפנימית בישראל.

ג. כשלים מקצועיים בניהול המודיעין

1. איסוף מודיעין לקוי – היעדר נגישות לשטח הרצועה הקשתה על גיוס והפעלת סוכנים אנושיים שהיו יכולים להתריע על מהלך חריג ברצועה.
2. הערכת מצב חד-צדדית – לא נבדקה ברצינות האפשרות שחמאס מתכנן מתקפה רחבה (היעדר "איפכא מסתברא").
3. כשלים בטיפול בידיעות שהצטברו – המידע שהגיע ביממות שקדמו ל-7 באוקטובר לא טופל על פי התו"ל הנהוג בשב"כ. כתוצאה מכך תמונת המודיעין הייתה חלקית, ולא נעשה שימוש במודל התרעה שהיה קיים.

בסביבת ראש הממשלה הגיבו לתחקיר: "במקום לשתף פעולה עם מבקר המדינה, ראש השב"כ רונן בר מציג 'תחקיר' שלא עונה על אף שאלה. מסקנות תחקיר השב"כ לא הולמות את גודל הכשל והמחדל העצומים של הארגון והעומד בראשו. [...] ראש השב"כ לא קרא נכון את תמונת המודיעין והיה שבוי בקונספציה. בהערכות המודיעין השוטפות, כולל ימים בודדים לפני הטבח, התזה המרכזית בשב"כ הייתה שהחמאס מעוניין לשמור על שקט ושלא תיפתח מערכה.