סמ"ר (במיל') עמית בר, לוחם נח"ל לשעבר, מספר על רגעי הקרב הקשים בג'באליה בו נפצע, על אובדן המ"פ והקשר שלו, ועל העתיד: "אנשים צריכים לבחור להסתכל על היש ועל הטוב. אני בוחר בזה כל יום"
"הרופא אמר שאין לי רגל. אמרתי 'כולה רגל', לא הבנתי איזה מסע ארוך עומד בפניי"
"נכנסנו לעזה בשני טורים. זו הייתה חוויה עוצמתית להיכנס לשם בפעם הראשונה. הרגשתי את כובד האחריות והשליחות בכניסה הזאת. כמובן שהפחד היה שם, זה טבעי, מי לא יפחד בסיטואציה כזו? אבל כשאתה חושב על המשפחה שלך ועל המדינה שעומדת מאחוריך, זה מעניק לך תחושת ביטחון וחיזוק עצום. אתה יודע שהם מאחוריך תמיד".
סמ"ר (במיל') עמית בר התגייס באוגוסט 2021 לנח"ל. "עברתי גיבוש לסיירת, אבל בסופו של דבר החלטתי להישאר בגדוד 931", מספר בר. "עשינו כל מיני פעילויות מבצעיות, תפסנו קו בעזה, עשינו אימונים ברמת הגולן. ביום שמחת תורה, ה-7 באוקטובר, הייתי בבית. הבנתי מיד שמתחילה מלחמה ושאני חייב לחזור ולצאת להילחם כדי להגן על המדינה שלי.
"המשימה שהכינו אותנו אליה היא לכבוש בתים בצפון רצועת עזה ולטהר אותם. אני זוכר שהמ"פ שלי, שי שמריז ז"ל, עשה לנו שיחה. היה לו איזה משפט שהוא היה אומר לנו שנחרט לי בראש: 'אתה מסתכל על המטרה ודורס קדימה'. הוא אמר שיש לנו פלוגה חזקה ואנחנו ננצח, ושהוא סומך עלינו. תמיד היו לו מילים מעוררות השראה".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
חיילים הנח"ל פועלים ברצועת עזה | צילום: דובר צה"ל
