כניסה
הרשמה לניוזלטר

אלון רוזן, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת העורף, מסביר בריאיון כיצד ניתן להיערך לתרחיש של פגיעה בתשתיות חיוניות. "מומלץ שתהיה בבית כמות מים מספיקה ליום או יומיים, כי אחרי 48 שעות סביר להניח שהתשתיות יחזרו לפעולה או שיפתחו נקודות חלוקה של מים"

יובל גומא | 18 באוגוסט 2024 | חדשות | 6 דק׳

"כל אחד צריך לחשוב מה הוא רוצה שיהיה איתו, בין אם זה קופסאות שימורים, מים או גנרטור"

"באופן כללי, המסרים שנותן פיקוד העורף בימים אלו לאזרחים תואמים את רמת הסיכון הנוכחית, שכן הם מבוססים על הערכת מצב המגובה במידע מודיעיני של האויב", אומר אלון רוזן, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת העורף וכיום מנכ''ל חברת Elements העוסקת בייעוץ אסטרטגי בתחום הגנת העורף.

"מדיניות ההתגוננות של העורף מבוססת על שלוש רמות: הראשונה זו ההתראה, שבאה לידי ביטוי באזעקה או בשירות הודעות החירום 'מסר אישי' שהושק לאחרונה. הרמה השנייה היא המיגון, לגביה אנחנו יודעים שיש פערים. כשליש מהאוכלוסייה בישראל חיה כיום ללא מיגון. זהו פער משמעותי בהיבטים של הצלת חיים, אבל גם ביכולת של העורף לייצר חוסן, שכן אם יפלו עשרות או מאות טילים בריכוזי אוכלוסייה שאין לה מיגון, ברור שהאבדות יהיו משמעותיות ושזה יקשה על היכולת להמשיך במלחמה.

"אף אחד לא יבנה מיגונים בתוך כמה ימים. אם יש מקלט בקרבת הבית והזמן שבין האזעקה להגעה למקלט הוא סביר – נניח שייקח לי דקה וזמן ההתראה שלי הוא דקה וחצי – אז מומלץ ללכת למקלט. אם האזעקה מופעלת בלילה בזמן שבני הבית ישנים ולא יספיקו להגיע למקלט, עדיף לשהות בחדר מדרגות או בחדר פנימי בבית עם כמה שפחות חלונות וקירות חיצוניים.

טיל יירוט של מערכת כיפת ברזל, 13 במאי 2023 | צילום: Yonatan Sindel/Flash90

שתפו: