פרופ' עמיחי כהן, ראש התוכנית לביטחון ומשפט במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר בריאיון למגזין אפוק את משמעות הסנקציות שהטילו לאחרונה ארה"ב ומדינות נוספות על מתנחלים ישראלים, ולאן הן עשויות להוביל בהמשך. "הכניסו אותנו לאותה רשימה עם מדינות כמו רוסיה, סין וונצואלה – זה מצב משפיל"
"לתפיסת האמריקנים, הסנקציות על המתנחלים הן איזשהו ניסיון להזהיר את ישראל שאם היא לא תשתלט על המצב, זה יורחב"
ארה"ב, בריטניה וצרפת הטילו לאחרונה סנקציות על מספר מתנחלים ישראלים, בטענה שהללו נהגו באלימות נגד פלסטינים ביהודה ושומרון. פנינו לפרופ' עמיחי כהן, ראש התוכנית לביטחון ומשפט ע"ש אמנון ליפקין-שחק במכון הישראלי לדמוקרטיה, כדי לברר את משמעות הדבר, והאם ייתכן שהסנקציות יתרחבו בעתיד גם לפוליטיקאים ממפלגות הימין.
"סנקציות על מדינות הן דבר עתיק", מסביר כהן, "אבל סנקציות אישיות הן משהו שהתחיל על ידי מועצת הביטחון של האו"ם בשנות התשעים. התפיסה הייתה שסנקציות כלכליות על מדינות פוגעות במה שאתה לא רוצה לפגוע. אם מטילים על עיראק סנקציות שלא מוכרים להם תרופות, זה פוגע באזרחים ולא באנשים שמקבלים את ההחלטות. לכן החליטו להשתמש בסנקציות ממוקדות. הגוף שהשתמש בזה באופן ראשון היה מועצת הביטחון של האו"ם, שעשתה רשימות של אנשים שמעורבים בכל מיני פעילויות טרור. אחרי ה-9.11 זה היה מאוד נפוץ, עשו רשימות של אנשים שסייעו לאיראן בהשגת נשק גרעיני, לצפון קוריאה. המטרה היא לפגוע באנשים שהם בתוך המדינות וצוברים הרבה רכוש, באמצעות הקפאת רכושם.
"לאט לאט הסנקציות האלה גלשו לסנקציות שמטילות מדינות, ולא האו"ם. המדינה שמשתמשת בזה בצורה הכי אגרסיבית זו ארה"ב. זה בעצם התחיל אצל הנשיא אובאמה בהקשר של איראן וצפון קוריאה, והנשיא טראמפ ממש הפך את זה לכלי מדיניות מרכזי בתקופת כהונתו. ארה"ב מטילה סנקציות אישיות על אלפי אנשים וחברות מסחריות ברחבי העולם. הסנקציה הנפוצה ביותר זה בלוקינג – הקפאת רכוש ואיסור לעשות כל עסקה עם אנשים מסוימים. יש סנקציות נוספות.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן וראש ממשלת בריטניה רישי סונאק, בוועידת נאט"ו בליטא, 11 ביולי 2023 | צילום: Paul Ellis - Pool/Getty Images
