פרופ' מאוריץ ס. ברגר, לשעבר חבר במועצה לעניינים בינלאומיים במשרד החוץ ההולנדי וד"ר מיכל חטואל-רדושיצקי, יועצת בכירה בצוות החשיבה האסטרטגי "מיינד ישראל", מסבירים בריאיון ל"אפוק" מה משמעות הפסיקה ההולנדית וכיצד זה עשוי להשפיע על ישראל
"ייתכן שפסיקת בית המשפט בהולנד לעצור ייצוא רכיבי מטוס F-35 לישראל מצביעה על תחילת מגמה בכל הקשור בייצוא נשק לישראל"
בעקבות הפסיקה של בית המשפט לערעורים בהולנד ב-12 בפברואר, לפיה על ממשלת הולנד להפסיק ייצוא רכיבי מטוס F-35 לישראל, שוחחנו עם שני מומחים כדי להבין מה המשמעות של הפסיקה והאם היא עשויה להצביע על מגמה רחבה יותר.
"מהפסיקה עולה שיש חילוקי דעות משפטיים ברורים בין בית המשפט לערעורים בהולנד ובין ממשלת הולנד באשר לייצוא הרכיבים לישראל, שקשורים בפרשנות שונה של האמנה לפיקוח על סחר בנשק", אומר פרופ' מאוריץ ס. ברגר, שופט ועורך דין בהכשרתו, לשעבר חבר במועצה לעניינים בינלאומיים במשרד החוץ ההולנדי, וכיום פרופסור לאסלאם באוניברסיטת ליידן בהולנד.
"ב-15 בדצמבר, בית המשפט בערכאה נמוכה דחה את העתירה של ארגוני זכויות אדם נגד הממשלה, ונתן לה מרווח גדול יותר לשקול האם להמשיך את מכירת חלקי החילוף למטוסי הקרב של ישראל. עם זאת, בית המשפט לערעורים קבע כי ברור למדי שהתנאים שנקבעו באמנה לפיקוח על סחר בנשק אינם מאפשרים את המשך הייצוא, וזאת לאור הסיכון ההולך וגובר של הפרות דיני המלחמה ההומניטריים ברצועת עזה".לדברי ברגר, הטענה של ממשלת הולנד היא שקיים מגוון רחב של שיקולים שצריכים להילקח בחשבון בכל הקשור באמנה לפיקוח על סחר בנשק, אולם "בית המשפט לערעורים התייחס לפרמטר אחד בלבד, שהוא: האם הנשק עשוי לשמש, או להקל, על ביצוע הפרות הומניטריות בינלאומית חמורות".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו