בין התחומים שנפגעו בעקבות המלחמה נמצא ענף הבנייה, שמצבו היה בעייתי עוד לפני ה-7 באוקטובר. ראול סרוגו, יו"ר התאחדות הקבלנים, מסביר בראיון למגזין אפוק מה קורה כש-120 אלף פועלים פלסטינים לא מגיעים לעבודה, איך זה צפוי להשפיע על מחירי הדיור – ומה עדיין אפשר לעשות

גיא חדד | 25 בינואר 2024 | חדשות | 6 דק׳

"הקבלנים לא עומדים בנטל, הם פורשים מהענף או קורסים כלכלית"

"ענף הבנייה נמצא היום אולי במשבר הגדול ביותר שלו מאז קום המדינה. הפגיעה היא בכל הענף: גם בקבלנים יזמים שבונים דירות למגורים ומשרדים, גם בקבלני ביצוע שבונים מבני ציבור כמו בתי ספר וגני ילדים, וגם בקבלני התשתיות שבונים כבישים, גשרים, מנהרות וכדומה" – כך אומר ראול סרוגו, יו"ר התאחדות הקבלנים, בראיון למגזין אפוק.

על פי נתונים שהציגה התאחדות הקבלנים בוני הארץ בפני ועדת הכספים של הכנסת ב-17 בינואר, החובות של רשויות מקומיות לקבלנים מתחילת המלחמה עומדים על למעלה מ-100 מיליון שקל. כתוצאה מכך, טוענים נציגי הקבלנים, עשרות חברות בנייה ותשתיות נמצאות כעת על סף קריסה.

נתוני התאחדות הקבלנים מראים כי ענף הבנייה נחלש עוד לפני ה-7 באוקטובר, בשל סביבת הריבית הגבוהה במשק, אך בעקבות המלחמה – פחות מ-50% מאתרי הבנייה היו פעילים בנובמבר, לאחר שרק כ-15% היו פעילים באוקטובר. סרוגו טוען שהגורם המרכזי למשבר הוא המחסור האדיר בכוח אדם, לאור העובדה שכ-120 אלף פועלים פלסטינים מיהודה ושומרון לא מגיעים לעבודה, ועד כה לא נמצא להם תחליף מספק בדמות עובדים זרים. בנוסף, לדבריו, ענף הבנייה סובל גם מבעיות שאינן קשורות למלחמה.