בשונה מהדרוזים בגליל, רק מעטים מהדרוזים בגולן מתגייסים לצבא, וגם אלו שמגויסים חוששים ללכת עם מדים, אומר ראש מועצת מסעדה. אבל אירועי 7 באוקטובר גרמו להם להבין שהם חייבים להתכונן להגן על עצמם. "זהו צעד מאוד חשוב לקידום נושא הגיוס לצה"ל של התושבים הדרוזים בגולן"

יובל גומא | 24 בנובמבר 2023 | חדשות | 4 דק׳

ביישובי הדרוזים בגולן מוקמות לראשונה כיתות כוננות

ביישובים הדרוזים ברמת הגולן הוקמו בשבועות האחרונים כיתות כוננות, לראשונה מאז הקמת המדינה. "הצעד הזה מתבקש, אך אינו מובן מאליו", אומר ד''ר יהודה בלנגה, חוקר ומרצה במחלקה ללימודי מזרח תיכון באוניברסיטת בר-אילן. "עד לפני מספר שנים, רבים מהדרוזים בגולן סירבו לקבל תעודות זהות ישראליות והמשיכו להחזיק בתעודות הזהות הסוריות שלהם".

בגולן חיים כיום כ-27 אלף דרוזים, המרוכזים בארבעה יישובים בצפון הרמה: מסעדה, מג'דל שמס, בוקעאתא ועין קניה. כיבוש רמת הגולן על ידי ישראל עם סיום מלחמת ששת הימים בשנת 1967, הביא לקבלת אחריות ושליטה על האוכלוסייה הדרוזית ברמה, אם כי מרביתם המשיכו לראות עצמם חלק מהקהילה הדרוזית בסוריה.

"מאז 2011, השנה בה מלחמת האזרחים בסוריה החלה, אנחנו רואים שינוי ביחס של הדרוזים בגולן למדינת ישראל", אומר בלנגה. "והשינוי הזה הואץ בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. הם שומעים מהקרובים שלהם מעבר לגבול, שמאז פרוץ המלחמה מגיעים לדרום סוריה כוחות של חיזבאללה ומיליציות שיעיות מכל רחבי המזרח התיכון, ואפילו מאסיה. השילוב בין הידיעות על המיליציות השיעיות שיושבות ממש מעבר לגדר, לבין התמונות מהטבח ב-7 באוקטובר, גרמו להם להבין שאין להם ברירה אלא להקים כיתות כוננות. כפועל יוצא, המהלך הזה מקרב אותם אל עבר השתלבות בחברה הישראלית וקבלת תעודות זהות ישראליות".