רקע

ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) פרסם ב-17 במאי דוח הקובע כי קיימת סבירות של 66% שהטמפרטורה הגלובלית הממוצעת השנתית (הנמדדת סמוך לפני השטח) תעלה ב-1.5 מעלות צלזיוס מעל לטמפרטורה שנמדדה בעידן הקדם-תעשייתי (השנים 1900-1850), למשך שנה אחת, בין השנים 2023 ל-2027.

זוהי הפעם הראשונה בה ארגון המטאורולוגיה העולמי מציע כי קיימת סבירות גבוהה יחסית לחציית רף ה-1.5 מעלות באופן זמני. לדברי מחברי הדוח, הסיבה להתחממות הזמנית היא התפתחות אל ניניו בחודשים הקרובים (עליית טמפ' מי האוקיינוס השקט בדרום אמריקה), יחד עם פליטות מעשי ידי אדם.

בהסכם פריז שנחתם ב-2015 התחייבו מדינות ברחבי העולם להפחית משמעותית את פליטות גזי החממה כדי להגביל את עליית הטמפרטורה במאה זו ל-2 מעלות צלזיוס, ואף לנקוט מאמצים משמעותיים למנוע חצייה של רף ה-1.5 מעלות. זאת משום שארגונים המסונפים לאו"ם (כמו ה-WMO וה-IPCC) צופים כי חצייה של רף זה תגרום לעלייה בתדירות של אירועי אקלים קיצוניים שיביאו השפעות שליליות ונזקים נלווים.

מה ההשלכות?

אם אכן תחול התקרבות (זמנית בלבד) אל רף ה-1.5 מעלות עקב האל ניניו, הדבר עשוי לגרום להפעלת לחץ ציבורי גדול יותר על ממשלות ועל תאגידים להכריז על יעדים שאפתניים יותר להפחתת הפליטות. ייתכן שתגדל גם כמות התביעות נגד תאגידים וחברות בטענה כי מדיניות האקלים שלהם אינה עולה בקנה אחד עם הסכם פריז (חברת Shell למשל נתבעה עקב כך ב-2019).

הגעה זמנית לסף ה-1.5 מעלות עשויה גם להגביר את החשש של מדינות בחצי הכדור הדרומי (הסובלות ממצב סוציו-אקונומי חלש), שאולי הן לא יוכלו להימנע בעתיד מהשלכות שינויי האקלים – מהן מזהירים ארגוני האו"ם – דבר שיגרום להן להפעיל לחץ נוסף על מדינות מפותחות, כדוגמת ארה"ב, להגביר את ההשקעה בתחום האקלים.

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן