בשבוע שעבר הודיע הבית הלבן כי נמצאו מסמכים מסווגים בארון משרדו הקודם של ג'ו ביידן, מהתקופה בה שימש חבר ב"מכון חשיבה" של אוניברסיטת פנסילבניה, בטרם רץ לנשיאות ארה"ב.

ריצ'רד סאובר, יועצו של ביידן, אמר כי המסמכים התגלו בנובמבר 2022 בתוך "ארון נעול" והועברו מיד ל"ארכיון הלאומי של ארה"ב" (NARA), היכן שמאוחסנים מסמכים מסווגים. לדבריו, המסמכים המסווגים שנמצאו הם מתקופת כהונתו של ביידן כסגן הנשיא של ברק אובמה.

ב-12 בינואר 2023 הודיע הבית הלבן כי נמצאו מסמכים מסווגים נוספים, הפעם בביתו של ביידן בעיר וילמינגטון שבמדינת דלאוור. וב-14 בינואר הודיע הבית הלבן כי נמצאו מסמכים מסווגים נוספים בביתו.

המסמכים המסווגים גררו מיד השוואות למקרה של דונלד טראמפ, שבביתו במאר-א-לאגו, פלורידה, נמצאו חומרים עם סימנים מסווגים. טראמפ, שנחקר על ידי משרד המשפטים, טען כי הסיר את הסיווג מהחומרים בהיותו נשיא ארה"ב, לפני שעזב את הבית הלבן.

ההבדלים הקטנים

בארה"ב קיים חוק פדרלי בשם Presidential Records Act הקובע פרוטוקול מסודר לשמירה והעברה של רישומים רשמיים השייכים לנשיאים וסגני נשיאים. על פי הפרוטוקול, הנשיא וסגן הנשיא חייבים לשמור תזכירים, מכתבים, הערות, מיילים, פקסים ותקשורת כתובה אחרת הקשורה לתפקידיהם הרשמיים, ובסיום הקדנציה שלהם להעביר אותם ל-NARA לאחסון מאובטח.

דרק ז'אק, עורך דין במשרד עורכי הדין The Mitten, אמר כי "מבחינה משפטית אין הבדל משמעותי בין כמות המסמכים שנמצאו אצל טראמפ וכמות המסמכים שנמצאו אצל ביידן. זה בעיקר הבדל אופטי".

ארון סולומון, מומחה למשפט ב-Esquire Digital, חברה המספקת שירותי שיווק משפטיים לעורכי דין, אמר כי הוא דווקא רואה הבדל ברור בין אוסף המסמכים של ביידן וטראמפ. במקרה של טראמפ, אמר סולומון, הייתה כוונה "לקחת ולהסתיר" מסמכים בעלי סימנים מסווגים, כולל כאלה שסומנו "סודי ביותר". ונוסף על כך, הנשיא לשעבר סירב להחזיר אותם ל-NARA, אפילו לאחר שהתבקש לעשות זאת.

ביוני 2022 ביקרו פקידים במאר-א-לאגו כדי לאסוף את החומרים המסווגים. על פי מסמכים שהוגשו לבית המשפט באוגוסט 2022, כאשר הגיעו הפקידים לאחוזה, עורך דינו של הנשיא לשעבר הושיט להם "מעטפה בודדת" עם מסמכים. אפוטרופוס האחראי על הרישומים הציג בפני הפקידים אישור כי "כל המסמכים" אותרו והועברו. אלא שב-FBI לא האמינו שכל המסמכים הועברו ולכן השיגו צו חיפוש וחזרו ב-8 באוגוסט 2022 לאחוזה. במהלך החיפוש נמצאה כמות גדולה הרבה יותר של חומרים מסווגים.

בניגוד למקרה של טראמפ, אומר סולומון, המקרה של ביידן התאפיין בשיתוף פעולה מהיר עם NARA. "המסמכים הוחזרו עוד לפני שהארכיון הלאומי, ה-FBI, משרד המשפטים או כל גוף או סוכנות אחרת גילו אותם וביקשו ממנו להחזיר אותם", אמר.

עו"ד עומאר אוצ'ואה מפירמת Omar Ochoa Law Firm בטקסס, אמר כי בניגוד למקרה של ביידן, בו "אין אינדיקציה לשיבוש הליכי משפט מכיוון שהחזקת המסמכים נחשפה מעצמה, והצוות המשפטי של ביידן משתף פעולה עם הארכיון הלאומי ומשרד המשפטים, טראמפ חייב את משרד המשפטים להשיג צו חיפוש בגלל רמת אי שיתוף הפעולה שלו".

עו"ד ז'אק הוסיף כי באופן כללי, הטיפול של צוות ביידן במסמכים רומז כי הם "עשו טעות כנה", בעוד שבמקרה של טראמפ "זה נראה כאילו יש לו מה להסתיר". עם זאת, מזכיר ז'אק, השאלה המרכזית היא "האם טראמפ הסיר את הסיווג, כפי שטען, מכל אחד מהחומרים שנתפסו בביתו או לא".

טראמפ התעקש שהסיר את הסיווג מהמסמכים לפני שעזב את הבית הלבן, אם כי הפרטים סביב תהליך הסרת הסיווג נותרו לא ברורים ונמצאים תחת חקירה. לביידן, לעומת זאת, לא הייתה הסמכות להסיר סיווג מהמסמכים. כאן נעוץ, לדברי ז'אק, ההבדל המהותי ביותר בין המקרים.