הנשיא ג'ו ביידן חתם על צו נשיאותי שמטרתו לעדכן את מדיניות איסוף האותות ("מודיעין אותות" – SIGINT) של הממשל האמריקני.

ב-SIGINT הכוונה ליירוט אותות אלקטרוניים המועברים בין אנשים – האזנה לשיחות טלפון, להודעות טקסט, קריאה של דואר אלקטרוני ושלל מידע אלקטרוני אחר.

הצו מפרט מספר יעדים לגיטימיים לפעילויות SIGINT, כגון ריגול אחר ממשלות זרות, ארגוני טרור וסוכנים זרים המנסים לפגוע בביטחון הלאומי של ארה"ב. אך הוא גם מעניק לנשיא את הסמכות "לעדכן" את רשימת המטרות ולהחליט שיש לרגל אחר אדם או ארגון המהווה לדעתו איום פוטנציאלי על הביטחון הלאומי.

"הנשיא רשאי לאשר עדכונים לרשימת המטרות לאור ציוויים חדשים של ביטחון לאומי, כגון איומים חדשים או מוגברים על הביטחון הלאומי של ארה"ב, שעבורם הנשיא קובע כי ניתן להשתמש בפעילויות איסוף מודיעין אותות", נכתב בצו (תחת סעיף 2).

החשש הוא שהצו פותח דלת לריגול אחר מתנגדים פוליטיים. דוגמה לכך היא פרשת טראמפ-רוסיה, בה נחשד המועמד לנשיאות כי קשר קשרים עם רוסיה המהווים איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב. תחת הצו החדש יוכל הנשיא לאשר ל-FBI להאזין למכשירים האלקטרוניים של פוליטיקאי ממחנה נגדי או של אנשי הקמפיין שלו, אם יעלה חשד לא מאומת לפגיעה בביטחון הלאומי.

כדי ליצור "איזונים ובלמים", הצו קובע כי על מנהל המודיעין הלאומי (DNI) לפרסם בפומבי כל שינוי ברשימת היעדים שמבצע הנשיא, אך מסייג זאת בציינו כי הנשיא יכול לעקוף את הדרישה אם "יקבע כי פעולה זו תהווה סיכון לביטחון הלאומי של ארה"ב". במילים אחרות, הנשיא יכול לרגל אחר אינדיבידואלים, כל עוד קיימת סברה שהם משתפים פעולה עם גורמים זרים ומהווים איום פוטנציאלי על הביטחון הלאומי.

הצו מציין כי אחת ההצדקות לאיסוף SIGINT היא "הגנה על שלמות הבחירות והתהליכים הפוליטיים" המבוצעים "על ידי, מטעם או בסיוע של ממשלה זרה, ארגון זר או אדם זר". הצו מפרט גם מטרות שאסור בגינן לאסוף SIGINT: דיכוי ביקורות, התנגדות או ביטוי של רעיונות או דעות פוליטיים על ידי יחידים או עיתונות; דיכוי או הגבלת אינטרסים הקשורים בפרטיות; דיכוי או הגבלת הזכות לייעוץ משפטי או פגיעה ביחידים על בסיס גזע, מגדר, דת ונטייה מינית.