דוקטרינת המתקפה המקדימה של ישראל – מתי ואיך ניתן יהיה להשתמש בה | פרשנות
כניסה
הרשמה לניוזלטר

לדוקטרינה יתרונות רבים, אך גם שתי נקודות תורפה עיקריות

איל לוינטר | 9 בספטמבר 2024 | גיאו-פוליטיקה | 3 דק׳

דוקטרינת המתקפה המקדימה של ישראל – מתי ואיך ניתן יהיה להשתמש בה | פרשנות

רקע

ב-25 באוגוסט הודיע דובר צה"ל כי זוהתה היערכות של חיזבאללה לבצע ירי לצפון הארץ ולמרכזה, וכי בתגובה, כ-100 מטוסי קרב של צה"ל תקפו בדרום לבנון כדי להסיר את האיום. לפי הודעת צה"ל, התקיפה המקדימה סיכלה את מרבית המתקפה שחיזבאללה תכנן, ויירטה את רוב האיומים ששוגרו לעבר ישראל.

המתקפה המקדימה רמזה על האפשרות שישראל תעבור לאסטרטגיית "הגנה אקטיבית", המשלבת דוקטרינה של "מתקפה מקדימה". לישראל יש היסטוריה של תקיפות מקדימות במסגרת הפעולות הצבאיות שלה. אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר היא תקיפת הבסיסים האוויריים של מצרים, ירדן וסוריה בתחילת מלחמת ששת הימים ב-1967, שנועדה למנוע מהם להשיג עליונות אווירית. דוגמאות נוספות כוללות את התקיפות על הכור הגרעיני בעיראק בשנת 1981 ועל הכור הגרעיני בסוריה בשנת 2007, שמטרתן הייתה למנוע פיתוח נשק גרעיני.

במהלך המלחמה הנוכחית ישראל נמנעה עד כה מתקיפות מקדימות גדולות, עקב חשש מהסלמה במצב. בעבר, ממשלות ישראל אישרו תקיפות מקדימות נגד מטרות כשהעריכו שהפגיעה בהן לא תוביל להסלמה משמעותית. לדוגמה, כאשר הופצץ הכור הגרעיני בעיראק, עיראק הייתה בעמדה גרועה להגיב, וכאשר הופצץ הכור בסוריה, לסוריה לא הייתה היכולת הצבאית להסלים מול ישראל. גם עתה העריכה ישראל שחיזבאללה לא יסלים את המצב בעקבות מתקפה מקדימה נגדו. לעומת זאת, לאיראן יש גם נכונות וגם יכולת להסלים את המצב באופן משמעותי, ולכן ישראל מהססת לתקוף בשטחה.

ישראל תוכל להמשיך לבצע תקיפות מקדימות במזרח התיכון, כל עוד תזכה לגיבוי פוליטי מארה"ב

ישראל תוכל להמשיך לבצע תקיפות מקדימות במזרח התיכון, כל עוד תזכה לגיבוי פוליטי מארה"ב | צילום: Julien De Rosa/AFP

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
המנהיג העליון של איראן, עלי ח'מינאי, ונשיא איראן, מסעוד פזשכיאן
האסטרטגיה השגויה של איראן עולה לה ביוקר | פרשנות

יוני בן מנחם

המנהיג העליון של איראן, עלי ח׳מינאי
שאלת חיסול ח'מינאי וההשלכות האפשריות על האזור | פרשנות

יוני בן מנחם

מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, 5 באפריל 2024
מדוע חיזבאללה לא נחלץ לעזרת איראן? | פרשנות

יוני בן מנחם

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ, 7 באפריל 2025
פיצול מסרים ותמיכה שקטה – האסטרטגיה של טראמפ מול פעילות ישראל באיראן | פרשנות

יוני בן מנחם

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ״ץ | צילום: מעיין טואף, לע"מ
בישראל מתייחסים באיפוק לתקיפה המוצלחת ונערכים למערכה צבאית של מספר שבועות | פרשנות

יוני בן מנחם

יאסר אבו שבאב
ברית הצללים: האם השימוש במיליציית אבו שבאב יוכיח עצמו במאבק בשלטון חמאס? | פרשנות

יוני בן מנחם

שתפו: