כניסה
הרשמה לניוזלטר

לדוקטרינה יתרונות רבים, אך גם שתי נקודות תורפה עיקריות

איל לוינטר | 9 בספטמבר 2024 | גיאו-פוליטיקה | 3 דק׳

דוקטרינת המתקפה המקדימה של ישראל – מתי ואיך ניתן יהיה להשתמש בה | פרשנות

רקע

ב-25 באוגוסט הודיע דובר צה"ל כי זוהתה היערכות של חיזבאללה לבצע ירי לצפון הארץ ולמרכזה, וכי בתגובה, כ-100 מטוסי קרב של צה"ל תקפו בדרום לבנון כדי להסיר את האיום. לפי הודעת צה"ל, התקיפה המקדימה סיכלה את מרבית המתקפה שחיזבאללה תכנן, ויירטה את רוב האיומים ששוגרו לעבר ישראל.

המתקפה המקדימה רמזה על האפשרות שישראל תעבור לאסטרטגיית "הגנה אקטיבית", המשלבת דוקטרינה של "מתקפה מקדימה". לישראל יש היסטוריה של תקיפות מקדימות במסגרת הפעולות הצבאיות שלה. אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר היא תקיפת הבסיסים האוויריים של מצרים, ירדן וסוריה בתחילת מלחמת ששת הימים ב-1967, שנועדה למנוע מהם להשיג עליונות אווירית. דוגמאות נוספות כוללות את התקיפות על הכור הגרעיני בעיראק בשנת 1981 ועל הכור הגרעיני בסוריה בשנת 2007, שמטרתן הייתה למנוע פיתוח נשק גרעיני.

במהלך המלחמה הנוכחית ישראל נמנעה עד כה מתקיפות מקדימות גדולות, עקב חשש מהסלמה במצב. בעבר, ממשלות ישראל אישרו תקיפות מקדימות נגד מטרות כשהעריכו שהפגיעה בהן לא תוביל להסלמה משמעותית. לדוגמה, כאשר הופצץ הכור הגרעיני בעיראק, עיראק הייתה בעמדה גרועה להגיב, וכאשר הופצץ הכור בסוריה, לסוריה לא הייתה היכולת הצבאית להסלים מול ישראל. גם עתה העריכה ישראל שחיזבאללה לא יסלים את המצב בעקבות מתקפה מקדימה נגדו. לעומת זאת, לאיראן יש גם נכונות וגם יכולת להסלים את המצב באופן משמעותי, ולכן ישראל מהססת לתקוף בשטחה.

ישראל תוכל להמשיך לבצע תקיפות מקדימות במזרח התיכון, כל עוד תזכה לגיבוי פוליטי מארה"ב

ישראל תוכל להמשיך לבצע תקיפות מקדימות במזרח התיכון, כל עוד תזכה לגיבוי פוליטי מארה"ב | צילום: Julien De Rosa/AFP

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומזכיר ההגנה פיט הגסת׳
ארה"ב צפויה להשלים בקרוב את פריסת הכוחות באזור – מהי תוכניתו של טראמפ?

יוני בן מנחם

נציבת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, ונשיא המועצה האירופית, אנטוניו קוסטה, 19 במאי 2025
האם האיחוד האירופי יבטל את הסכם המכסים עם טראמפ, ומה עשויה להיות המשמעות? | פרשנות

דורון פסקין

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, והמנהיג העליון של איראן, עלי ח'מינאי
על רקע המתיחות באזור – איראן וארה"ב מגבירות את האיומים ההדדיים | פרשנות

יוני בן מנחם

רצועת עזה, 1 באפריל 2024
האם ועדת הטכנוקרטים ברצועת עזה מסוגלת לעמוד במשימתה? | פרשנות

יוני בן מנחם

כוחות ביטחון במהלך הפגנת תמיכה בממשל האיראני בטהראן, 12 בינואר 2026
לאחר שלושה שבועות של מחאה – לאן פני איראן? | פרשנות

יוני בן מנחם

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, והמנהיג העליון, עלי ח'מינאי
בירושלים מעריכים: משטר האייתולות יתקשה לשרוד לאורך זמן | פרשנות

יוני בן מנחם

שתפו: