דוקטרינת "הכול מלחמה" של המשטר הסיני

ספלדינג, שכתב ספר המנתח את תוכניתם של שני הקולונלים, הסביר כי היא נהגתה בשנות ה-90 אחרי שצמרת ההנהגה הסינית הגיעה להבנה כי כוח צבאי בלבד לא יהיה מספיק כדי להחליף את ארה"ב כמעצמה. "צבא סין היה אז גדול, אבל לא מוצלח בהרבה מהכוחות העיראקים שהושמדו על ידי האמריקנים במלחמת המפרץ [...] הקולונלים הגיעו למסקנה שבניגוד למעשה הטיפשי של סדאם חוסיין, סין צריכה להימנע מלהתגרות בכוח הצבאי האדיר של ארה"ב ובעלות בריתה המערביות. עליה לשמור על פרופיל נמוך, תוך כדי ניהול מלחמה סמויה מול המערב – מלחמה שאינה נראית כלל כמו מלחמה. מדובר בסוג חדש וחסר תקדים של מלחמה שהאמריקנים, נאט"ו, ארגון הסחר העולמי והאו"ם לא יבינו ולא יוכלו להתנגד לו. במלחמה זו סין צריכה להתרחק מאור הזרקורים, בעוד ששחקנים גלובליים אחרים – כמו הטליבאן, אל-קאעידה, איראן, רוסיה וצפון קוריאה – ייתפסו בתור הרעים של העולם ויסיחו את דעתו של המערב מסין".