בין הסכם דיפלומטי לבין כניסה קרקעית להרחקת חיזבאללה, קיימת אפשרות ביניים שתישקל, לה יתרונות וגם חסרונות

איל לוינטר | 11 בפברואר 2024 | גיאו-פוליטיקה | 2 דק׳

פרשנות: האופציה הנוספת שישראל תשקול, לפני כניסה קרקעית ללבנון

רקע

בחודש שעבר גברו הקולות שרמזו על כניסה קרבה של ישראל ללבנון, בהם הרמטכ"ל, הרצי הלוי, שאמר ב-10 בינואר ללוחמים ברצועת עזה: "אחרי מה שעשיתם [ברצועת עזה], אין כפר בלבנון שאתם לא יכולים להיכנס ולפרק אותו. אנחנו נשים אתכם במקומות שצריך, אתם תעשו שם את מה שצריך".

כמו כן, דווח כי משרד הבריאות הורה לבתי החולים להיות ערוכים לקליטת אלפי נפגעים ולבתי החולים הצפוניים להיערך למצב של "אי בודד", כלומר לימים ללא אספקת ציוד, תרופות ומזון. הנחיות למצב של הפסקת חשמל ניתנו גם לראשי ערים ולרשויות מקומיות בצפון הארץ.

האסטרטגיה של צה"ל עד כה הייתה לפגוע בעמדות ובתשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ולהתנקש בבכיריו, בניסיון להחליש את האפקטיביות של חיזבאללה ולשכנע את בכיריו להסיג כוחות מאזור הגבול. על פי דסק הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי, על כל תקיפה אחת של חיזבאללה בשטח ישראל, צה"ל תוקף בממוצע חמש פעמים בשטח לבנון כתגובה.