בבוקר סתווי בסוף ספטמבר האחרון, נפרד מנג הונג-ווי מאשתו וילדיו ועלה על מטוס, כפי שנהג לעשות לעתים קרובות במסגרת עבודתו כראש המשטרה הבין-לאומית – האינטרפול. הוא טס מארץ מגוריו, צרפת, לסין, ארץ הולדתו ולא ציפה כלל שלאחר נחיתתו הוא ייחטף.

סימן החיים האחרון ממנו היה מסרון עם סימן "סכין" ששלח לאשתו. בעקבותיו הוא הוכרז "נעדר" וצרפת מיהרה להודיע שפתחה בחקירה. שנים עשר יום לאחר ההיעלמות יצאו הרשויות בסין בהודעה כי מנג מוחזק במעצר וניפקו תשובה כללית: "מנג חשוד כי עבר על החוק, והוא נתון כעת תחת מעקב וחקירה".

תסריט דומה חוות חברות מערביות הקשורות במחנה הזה. הבולטת שבהן היא ברייטפוד שרכשה את תנובה

הידיעה עוררה הדים רבים בערוצי התקשורת, אולם סיפור היעלמותו וחקירתו הם רק המשך הגיוני לשרשרת מעצרים של פוליטיקאים רבים בסין ושל אנשי האליטה הסינית ובהם אנשי עסקים סינים שהגיעו לחתום על עסקאות בישראל.

המכנה המשותף לכולם הוא נאמנותם למחנה ידוע לשמצה ומושחת בפוליטיקה הסינית, מחנה שבראשו עומד ג'יאנג דזה-מין – מנהיג סין עד 2002 – שמאז ועד היום מוביל מחנה של פוליטיקאים ואנשי עסקים המחזיקים בכוח רב בסין ופועלים מאחורי הקלעים.

ג'יאנג נודע בתמיכתו בטבח הסטודנטים בכיכר טיאננמן ב-1989. עשור אחר כך הוביל את מדיניות הרדיפה האכזרית נגד מיליוני מתרגלי הפאלון גונג בסין. כפי שהראנו בכתבות קודמות, בזמן כהונתו, החל מ-1999, הוא הבטיח לקדם בסולם הפוליטי של המפלגה אנשי מפתח נאמנים שיסכימו להוציא לפועל את הרדיפה – שעיקרה הכפשת מתרגלי הפאלון גונג בסין וברחבי העולם, כליאת המתרגלים במחנות עבודה בכפייה לחינוך מחדש וקצירת איבריהם.

המחשה לכך אפשר היה לראות בנאומם של חברי הוועדה המתמדת של הפוליטבירו ב"כנס העבודה המרכזי" שנערך בפני 2,000 חברי המפלגה הקומוניסטית בפברואר 2001. בנאומם הדגישו את חשיבות הדיכוי ועקירת הפאלון גונג, ואת חשיבות שיתוף הפעולה וההוצאה לפועל של הוראותיו של ג'יאנג דזה-מין, כפי שתועד בכתבה בניו יורק טיימס ב-9 במארס 2001.

על רקע הרדיפה, המתרחשת עד לימים אלו, קם בשקט בסין מחנה פוליטי נגדי. אחד מתומכיו, התברר בדיעבד, הוא שי ג'ין-פינג, נשיא סין הנוכחי. מאז שעלה לשלטון, בנובמבר 2012, החליט שי ג'ין-פינג לפתוח במערכה למלחמה בשחיתות – שם מכובס להורדת כל אנשי המחנה הזה. הוא תופס אותם, חוקר אותם ופעמים רבות כולא אותם לשנים ארוכות.

מנג היה אחד מהנאמנים שקודמו בתוך המחנה של ג'יאנג דזה-מין שאנשיו נופלים בימים אלה. במקביל לתפקידו באינטרפול, הוא מילא תפקיד רשמי בסין – סגן השר לביטחון הציבור. המשרד לביטחון הציבור אחראי על כוחות השיטור שתופסים וכולאים פעילי זכויות אדם ואזרחים המעזים להתבטא באופן גלוי. הוא גם אחראי על ההוצאה לפועל של מדיניות הרדיפה נגד מתרגלי פאלון גונג המאמינים ב"אמת, חמלה, סובלנות".

קשריו של מנג למחנהו של ג'יאנג דזה-מין הפכו ידועים לאחר שמונה לתפקיד ב-2014 על ידי חברו הטוב ג'ואו יונג-קאנג, אז השר לביטחון הציבור, הנחשב ליד ימינו של ג'יאנג דזה-מין.

ג'ואו יונג-קאנג עצמו נעצר ביולי 2014 ונשפט בהמשך למאסר עולם. מחליפו, השר החדש לביטחון הציבור, כינס פגישה של בכירים במשטרת בייג'ינג ב-8 באוקטובר השנה, יממה לאחר שנודע כי ראש האינטרפול מנג נמצא במעצר. בפגישה הוא הדגיש את הצורך להעלים את השפעותיו המרושעות של ג'ואו יונג-קאנג.

תסריט דומה חווים פוליטיקאים, אנשי עסקים ואף חברות מערביות הקשורות במחנה הזה. הבולט שבהם הוא תאגיד ברייטפוד שרכש את תנובה. וואנג דזונג-נאן, שהיה יו״ר ברייטפוד, נלקח לחקירה ונידון ל-18 שנות מאסר. מחליפו, סיני בשם בן הנג-גו, שהוביל את מכירת תנובה לתאגיד הסיני, התפטר שלושה חודשים בלבד אחרי עסקת הענק וכיום הוא מרצה עונש מאסר בסין.

בשנות ה-50 היה ג׳יאנג דזה-מין מנכ״ל מפעל המזון Yimin Food Factory שבסיסו בשנגחאי. המפעל פשט רגל והחליף בעלים ארבע פעמים, עד שב-2003 נאלץ לפטר עובדים שיצאו להפגין. כעבור כשלוש שנים החליט ג'יאנג להקים תאגיד מזון חדש בשם "ברייטפוד", שיאגד את מפעל Yimin הכושל ביחד עם מפעלים נוספים, והציב בראש התאגיד את נאמנו מהמחנה, היו"ר שנכלא מאוחר יותר, וואנג דזונג-נאן.

באופן דומה נעלמו בכירים בחברות מערביות העושות עסקים בסין עם המחנה המושחת. בנו של ג'יאנג דזה-מין, ג'יאנג מיאנג-הנג, למשל, שהיה שותף (50 אחוז) בפורטל האינטרנט של מיקרוסופט סין, נלקח לחקירה ולמעצר בספטמבר 2016. המעצר הגיע שנתיים אחרי שחוקרים סינים פשטו על משרדי מיקרוסופט בסין ודרשו לראות חוזים, ספרי חשבונות ותכתובות דוא"ל, כנראה בניסיון לפענח עד כמה עמוק מגיעים קשריו של ג'יאנג בחברה. מיקרוסופט נקנסה באותה תקופה ב-140 מיליון דולר.

באופן דומה נקנסו כ-30 חברות זרות בסין שעשו עסקים, ברמה זו או אחרת, עם המחנה המושחת. עם החברות נמנים הבנק ג׳יי. פי. מורגן; חברת הפרמה גלוקסו-סמית׳-קליין וג׳נרל מוטורס. כמה מהחברות נקנסו כיוון שנוהלו, מהצד הסיני של החברה, בידי אנשים ממחנהו של ג׳יאנג דזה-מין.