הזוועה התרחשה בשעה חמש בערב, בקומה ה-15 של בית חולים צבאי בעיר שן-יאנג, כששני רופאים בחלוקים לבנים ניגשו לאישה ששכבה על המיטה והתכוננו לנתח אותה. בחדר נכח ממונה מטעם שירותי הביטחון, ושלושה שומרים חמושים עמדו בכניסה.

רק אחד מהם סיפר מה קרה באותו ערב ארור של ה-9 באפריל 2002. הסיוטים שליוו אותו מאז לא הרפו. הוא הרגיש אשם. "בכל פעם שאני נזכר ברגע ההוא, אני מרגיש שאני חייב לה", הוא אמר בעדות מוקלטת שנתן כמה שנים אחר כך, לארגון WOIPFG, החוקר את הרדיפה נגד הפאלון גונג.

"הייתי אז רק בן 22", סיפר, "חקרנו אותה במשך שבוע ועינינו אותה בברוטליות. גופה היה מכוסה בפצעים וצלקות. חשמלנו אותה.

"מתרגלי הפאלון גונג האלה, לא משנה כמה חזק הם הוכו, הם היו צריכים להסכים רק לשני דברים. הראשון, לחתום על מכתב שבו הם מתחייבים להפסיק לתרגל פאלון גונג. השני, לומר שורת קללה אחת על הפאלון גונג. זה הכול. אם הם היו מסכימים לשני התנאים, היו משחררים אותם. אם לא, הם היו נשפטים לתקופת מאסר של 7 עד 10 שנים. הם היו יכולים להסכים בקלות לתנאים, אבל הם אף פעם לא [הסכימו]. לא חשוב איך הרבצת להם, הם פשוט לא עשו את זה… חשבתי שהם חזקים כמו ברזל… עבור אמונתם הם היו יכולים לוותר על הכול".

הבעיות התחילו כשסקר מצא כי למעלה מ-70 מיליון איש מתרגלים פאלון גונג בסין

הניתוח התחיל בשעה חמש בערב ונמשך שלוש שעות, מבלי שניתנה לאישה זריקת הרדמה. "כשהם העבירו את סכין המנתחים על החזה שלה היא צעקה ׳פאלון דאפא הוא טוב׳… באותו רגע הרופאים היססו…

"כל אחד מאיתנו החזיק אקדח ועמד בצדדים כדי לשמור. הם חתכו לתוכה… קודם כל הוציאו את הלב, ואז את הכליות. כשהם חתכו כלי דם באזור הלב, היא התחילה לרעוד. זה היה מבעית… הצרחות שלה היו קורעות לב, קורעות לב.

"היא הייתה מורה בחטיבת ביניים. אני חושב שבנה צריך להיות השנה בן 12. בעלה אינו מישהו עם יכולות או אמצעים, אני חושב שהוא עובד במפעל… [אני זוכר ש] באותם רגעים האקדח שלי היה טעון. אפילו הייתה לי המחשבה הזאת, היו לי עשרה כדורים באקדח, והיו חמישה אנשים בחדר. רציתי לירות בכולם".

הפקיד הבכיר שעשה מדיטציה

עדותו המלאה של השומר, שניתן לקרוא בקישור הזה , היא רק אחת מתוך עשרות עדויות נוספות שהצטברו לאורך שנים והוצגו בדו"חות בין-לאומיים. ביוני 2016, בית הנבחרים של ארה"ב הכיר לראשונה, באופן רשמי, באמצעות חקיקה שמספרה 343, בקיומה של קצירת איברים שיטתית בסין מאסירי מצפון שלא נתנו את הסכמתם לכך. רובם מתרגלי פאלון גונג הנרדפים כבר 17 שנה. "פשע נגד האנושות" היה צירוף מילים שנשמע שם לא פעם אחת.

ולמרות זאת, מעטים האנשים שמייחסים חשיבות גדולה לרדיפה נגד הפאלון גונג בתוך שלל האירועים המתרחשים כיום בסין. זו כמובן טעות נפוצה, הנובעת מהבנה חלקית של האופן בו עובדת הפוליטיקה הסינית. למעשה, כפי שתראה הכתבה, רדיפת הפאלון גונג קשורה בכיוון שאליו נעים חלק מהמהלכים החשובים ביותר המתרחשים כיום בפוליטיקה הסינית. לא פחות, ולא יותר.

וואנג יואו-צ'ון היה בכיר במפלגה שישב בפגישות של הפוליטבירו. גם הוא החל לתרגל פאלון גונג

סיפורו של וואנג יואו צ׳ון, פקיד בכיר במפלגה הקומוניסטית, הוא נקודת פתיחה טובה כדי להסביר זאת. בסוף שנות ה-80 וואנג היה דוקטורנט במדעי המדינה, שאחת משאיפותיו הייתה להילחם בשחיתות הגואה. אולם בניגוד לסטודנטים של כיכר טיאננמן שיצאו להפגין, הוא בחר להרכין ראש ולעשות זאת מבפנים – דרך ועדת המשמעת הפנימית של המפלגה הקומוניסטית (CCDI), העוסקת באכיפת כללים ומלחמה בשחיתות בתוך המפלגה.

תוך מספר שנים הוא נהפך לסגנו של ראש הוועדה, ווי ג׳יאן-שינג, שגם היה חבר בוועדה המתמדת של הפוליטבירו (הגוף העליון בסין). הוא כתב את נאומיו והתלווה אליו לפגישות סודיות עם צמרת ההנהגה.

כשוואנג החל לתרגל פאלון גונג במהלך שנות ה-90, חבריו בצמרת קיבלו זאת בהבנה. הוא ממש לא היה היחיד. הרבה מאוד אנשים בסין גילו את הפאלון גונג באותה תקופה והחלו לתרגל את השיטה. הם נמשכו אל הלימוד המוסרי המבוסס על הערכים אמת, חמלה וסובלנות, והציבור בסין הכיר בתרומה שלה לשיפור בריאותם של האנשים המתרגלים אותה.

הבעיות התחילו, כשסקר שערך משרד הספורט הסיני לקראת סוף שנות ה-90, מצא כי למעלה מ-70 מיליון איש מתרגלים פאלון גונג בסין – מספר שעלה על כמות חברי המפלגה הקומוניסטית. כשהנתונים הגיעו לאוזניו של מנהיג סין דאז ג׳יאנג דזה מין, הוא לא היה מרוצה. הוא חש מאוים באופן אישי מהפופולריות העצומה של הפאלון גונג.

"האם ייתכן שאנו, חברי המפלגה הקומוניסטית, המצוידים במרקסיזם, במטריאליזם ובאתאיזם, לא מסוגלים להביס את הפאלון גונג הזה?", הוא כתב באותה תקופה במכתב שהופץ לראשי המפלגה הקומוניסטית.

ב-20 ביולי 1999 הוא הפך את דבריו למעשים – ג׳יאנג אסר לתרגל פאלון גונג בסין והורה לאסור את המתרגלים, בתואנה שמדובר בכת המהווה סכנה לציבור (טענה שקשה למצוא לה תומכים מחוץ לסין).

כדי להפוך את מעשיו ללגיטימיים הוא גרם לדה-הומניזציה של מתרגלי השיטה באמצעות תעמולה, שהופצה דרך כלי התקשורת והגיעה לכל פינה. תלמידים אולצו ביומם הראשון בבית הספר לחתום על פיסת נייר המצהירה על השיטה כ"דת סוטה", ומתרגלי השיטה בודדו, נכלאו ועונו. מסמכים פנימיים של המפלגה שהודלפו והגיעו לאפוק טיימס אף מעידים כי ג׳יאנג הנחה בכתב ״לחסל את הפאלון גונג״.

גם מנהיגי המפלגה ובכירי ממשל זכו ליחס דומה. לרבים מהם היו בני משפחה או קרובים שתרגלו פאלון גונג והפכו בן לילה לאויבי המדינה. וואנג הוא דוגמה לכך. הוא היה הראשון במפלגה שגורש בגלל קשריו לפאלון גונג. הוא נושל מתפקידו הבכיר ומכל זכויותיו כחבר במפלגה, הושפל לעיני עמיתיו, הוחזק במאסר בבידוד והיה נתון לחקירות ממושכות.

במשך כעשור הוא שלח מכתבים לאנשי מפלגה בדימוס ולמנהיגי המפלגה במטרה להגן על הפאלון גונג. במכתביו גינה את ג׳יאנג דזה-מין. את כל המכתבים כתב ושלח מדירה בבייג׳ינג בה הותר לו לשהות במשך תשע שנים מאז פרוץ הרדיפה. וואנג מאמין כי זכה לרחמים יוצאי דופן בזכות הפטרון שלו, מי שהיה חבר הוועדה המתמדת של הפוליטבירו, וויי ג׳יאן-שינג.

אולם ב-2008 נגמרה הפרוטקציה והוא הורשע באשמת "שימוש בארגוני כפירה דתיים במטרה לחתור תחת החוק", ונשפט לארבע שנות מאסר. עוד בטרם הועבר לבית הכלא צ׳ין-ג׳נג בבייג׳ינג הוא כבר בילה מעל 532 ימים במרכזי מעצר שונים בסין.

שיטת "יד רוחצת יד"

כשג׳יאנג דזה-מין החליט להוציא לפועל את הרדיפה ב-1999 הוא גילה שלא הכול הולך לו חלק – בתחילה הוא לא זכה לתמיכה מצד הנהגת המפלגה. מתוך מצוקה, הוא החל לגייס לשורותיו פוליטיקאים שהסכימו להוציא לפועל את הוראותיו, והבטיח שיקדם אותם בתוך המפלגה, בשיטת "יד רוחצת יד". הפשעים שביצעו מאז אנשים אלו, כשרדפו מיליוני מתרגלי פאלון גונג, רבים מהם עד מוות, מקנים להם את הכינוי "מחנה הדמים".

אחת הדוגמאות הבולטות הוא בו שי-לאי, שנחשב לכוכב העולה בשורות המפלגה. הוא קודם בתוך ארבע שנים מתפקיד ראש עיר, למושל פרובינציה ולשר מסחר. בביוגרפיה של בו שי-לאי נכתב איך מנהיג סין ג׳יאנג דזה-מין ציווה עליו כך: "אתה חייב להפגין את הקשיחות שלך בטיפולך בפאלון גונג. זה יהיה ההון הפוליטי שלך".

ידוע כי בתקופתו של בו כמושל פרובינציה, הוא הקצה סכום עתק לבנייה מחדש של בתי כלא. אחד מהם היה מחנה העבודה בכפייה מא-סאן-ג׳יא, שאותו הרחיב עד שהפך לעיר הכלא הראשונה בסין. המחנה היה לגיהנום עלי אדמות עבור האסירים, רבים מהם מתרגלי פאלון גונג. אלפי דיווחים בדבר עינויים הגיעו ממנו, והתפרסמו באתרים האוספים עדויות על הרדיפה.

כדי להוציא לפועל את הרדיפה באופן יעיל, מבלי שאף אחד יפריע, ג׳יאנג דזה-מין הקים גוף מפלגתי חדש בשם ״משרד 610", המוציא לפועל את מבצעי החטיפה, מחנות העבודה והעינויים. יש המכנים אותו ״הגרסה הסינית לגסטפו״. במקביל הוא גם הקים את ״הוועדה לענייני פוליטיקה וחוק״ – גוף חדש שקיבל שליטה על "המוסד", על "השב״כ", על המשטרה ועל כוחות ביטחון הפנים של סין. בראש הגוף הוא הציב את נאמנו, ג׳ואו יונג-קאנג.

אנשיו של ג׳יאנג גם החלו לחדור לרמות הגבוהות ביותר בממשל ובפוליטיקה הסינית, למערכת המשפט, לצבא ולמשטרה.

ב-2002 הסתיימה הקדנציה של ג׳יאנג דזה-מין כמזכ״ל המפלגה וכמנהיג העליון שלה, והוא הוחלף בהו ג׳ין-טאו. אולם בשל חששו כי לאחר פרישתו הוא יאבד מכוחו, הוא הגדיל את כמות החברים בוועדה המתמדת של הפוליטבירו, משבעה חברים לתשעה, וצירף אליה שניים מאנשי שלומו. כך הצליח להטיל וטו על כל החלטה.

כך גם המשיכו להתרחב ולהתגבר הפשעים במשמרת של הו ג׳ין-טאו, אף על פי שלא תמך בקו שהוביל ג׳יאנג דזה-מין. השליח המיוחד של האו״ם לנושא עינויים, מנפרד נובאק, מצא בביקור שערך בסין ב-2005 כי שני שלישים ממקרי העינויים המדווחים במחנות העבודה בכפייה היו של מתרגלי פאלון גונג.

ב-2006 אפוק טיימס חשף לראשונה עדויות לקצירת איברים בכפייה ממתרגלי השיטה ולסחר בהם. וביוני 2016 יצא דו"ח עב כרס שחיברו שני עורכי דין קנדיים ועיתונאי חוקר, הסוקר את בתי החולים ברחבי סין שבהם על פי העדויות מתרחשת קצירת איברים, ומעריך שעד 1.5 מיליון איש נרצחו עבור איבריהם. שוב, רובם מתרגלי פאלון גונג.

הגלגל מסתובב

אולם שום דבר לא יכול להימשך לתמיד. בבוקר בהיר אחד של פברואר 2012, נעלם מביתו וואנג לי-ג׳ון, מפקד משטרת צ׳ונג צ׳ינג, ובכיר ב"מחנה הדמים". התברר שוואנג עלה על רכב אזרחי ונסע במשך ארבע שעות לעיר הסמוכה צ׳נג דו, נכנס לקונסוליה האמריקנית, העביר מסמכים המפלילים בכירים ב"מחנה הדמים" וביקש לערוק לארה״ב. האמריקנים הסגירו אותו בחזרה לממשל המרכזי בבייג׳ינג, שם הוא נחקר, נאסר והושלך לכלא.

בריחתו של וואנג לקונסוליה האמריקנית והמסמכים שהעביר הובילו לתחילתה של מערבולת פוליטית בסין. מאז אותו אירוע, בכירים במפלגה הקומוניסטית החלו ליפול בזה אחר זה, נחקרו והושלכו לכלא.

שי ג׳ין-פינג, שעלה לשלטון בנובמבר של אותה שנה, ניצל את המגמה. מאז שתפס את מושכות הפיקוד, הוא החל "לנקות" בשיטתיות את אנשי מחנה הדמים, בזה אחר זה וקרא לכך "מערכה למלחמה בשחיתות".

אחד הבולדוזרים הראשונים שהפיל היה ג׳ואו יונג-קאנג, נציגו הנאמן ביותר של ג׳יאנג דזה-מין בשלטון, והאיש שעומד בראש מערך בטחון-הפנים שמוציא לפועל את החטיפות והעינויים. ג׳ואו נחשב לאחד האנשים החזקים ביותר בסין.

לפני שקודם בסולם הדרגות, ג׳ואו הטמיע בלהט את מדיניות הרדיפה נגד הפאלון גונג. במחוז סיצ׳ואן לדוגמה, שם הוא שימש כמזכיר המפלגה, הוא נאם בקביעות אודות הצורך לאחד את כל הסוכנויות ב"מאבק נגד הפאלון גונג".

בולדוזר נוסף ש"נוקה" היה לי דונג-שנג, ראש משרד 610 – אותו "גסטפו סיני" לתיאום מסע הרדיפה נגד הפאלון גונג. לפני שהובא למעצר, לי מיעט להזכיר בפומבי את תפקידו כראש משרד 610, ובמקום זאת נשא בתואר "השר לביטחון הציבור", שהיה תפקידו הממלכתי הרשמי. אולם בעת ההכרזה על הדחתו, הוזכר תפקידו במשרד 610 כמרכזי יותר.

במקביל לניקוי אנשי "מחנה הדמים", שי ג׳ין-פינג החליט לבצע את אחת הרפורמות הגדולות שידעה סין – סגירת מחנות העבודה בכפייה הידועים לשמצה. אולם זה לא היה מהלך פשוט כל כך. אנשיו של ג׳יאנג דזה-מין, שרבים מהם עובדים באותם מחנות, המשיכו לרדוף את הפאלון גונג גם לאחר שניתנה ההוראה.

מה יקרה ביום בו ג'יאנג דזה-מין יעמוד לדין על הפשעים נגד האנושות שביצע?

אתרי אינטרנט האוספים עדויות על הרדיפה דיווחו במקביל לרפורמה כי מספר האנשים הנשלחים למחנות עבודה בכפייה אכן צנח בחדות, אולם במקביל עלה בחדות מספר האנשים הנשלחים לבתי סוהר. בחלק מהמקרים הוחלף שמו של מחנה העבודה בכפייה – ל״בית כלא״ או ל״מרכז לטיפול בהתמכרות״, בעוד שהוא המשיך לנקוט בעבודה כפויה.

המפלגה הקומוניסטית לא פרסמה נתונים רשמיים, אולם לפי שין-חואה, סוכנות החדשות של המפלגה, ״נענשו״ עד היום עשרות אלפי פקידי ממשל בדרגות שונות. רבים מהם יושבים כעת בכלא.

ג׳יאנג הובא למעצר

"המצב כיום הוא שעל פני השטח, נראה ששי ג׳ין-פינג עומד בראש המשטר הסיני. אבל למעשה יש [עדיין] מטה נוסף שמקבל החלטות בתוך הנהגת סין – מטה מחתרתי בהובלת מנהיג סין לשעבר, ג׳יאנג דזה-מין", אומר שין דזה-לינג בראיון לרשת הטלוויזיה NTDTV, שכתביה עובדים עם אפוק טיימס.

שין אינו "סתם אחד". במשך שנים הוא ניהל את דסק המערכת של "האוניברסיטה לביטחון לאומי" (National Defense University) – המוסד העליון שמכשיר אנשי צבא וכפוף לצבא סין. הוא מסביר שג׳יאנג דזה-מין ממשיך להחזיק בכוח רב מאחורי הקלעים, גם אחרי פרישתו, ושהחלטות רבות שמקבל המשטר הסיני הן ביטוי של המאבקים בין המטות (המחנה של שי ג׳ין-פינג מול "מחנה הדמים").

עדות לכך אפשר למצוא לדבריו בהרכב הוועדה המתמדת של הפוליטבירו – הגוף העליון והחזק ביותר בסין: שלושה מתוך שבעת חברי הוועדה הם אנשיו של ג׳יאנג (ג׳אנג דה-ג׳יאנג, ליו יון-שאן וג׳אנג גאו-לי).

"ג׳יאנג חפר לעצמו קבר כשהחליט במשך יותר מעשור לרדוף את הפאלון גונג ולהוציא לפועל את קצירת האיברים, שזה פשע נגד האנושות", אומר שין, וטוען שהסיבה שאנשיו של ג׳יאנג לא מוצאים להורג, אלא רק נשפטים לתקופות מאסר ממושכות, היא כדי שהם ישמשו כעדים חיים במשפטו הקרב של ג׳יאנג עצמו.

"כשנגזר מאסר עולם על ג׳ואו יונג-קאנג (ראש שירותי ביטחון הפנים ונאמנו של ג׳יאנג, א"ל), ג׳יאנג רצה שהוא יוצא להורג", מספר שין. "במכתב שהוא כתב לוועדה המתמדת של הפוליטבירו הוא הבהיר במפורש שזו דעתו. הסיבה לכך היא שפקודות רבות שניתנו לרדוף את מתרגלי הפאלון גונג ולקצור מהם איברים, ניתנו על ידי ג׳יאנג ישירות לג׳ואו יונג-קאנג – שהוא כעת עדות חיה לפשעים נגד האנושות. יהיה לו שימוש חשוב בהמשך".

לג׳יאנג דזה-מין יש בעיה נוספת, מסביר שין: הציבור הסיני מתחיל להתעורר – למעלה מ-200 אלף תושבים הגישו נגדו תביעות בבתי המשפט בסין, דבר שלא התאפשר בעבר בגלל שליטתו על בתי המשפט. "המספר הזה משקף את מה שרוצה הציבור הסיני. זה מעולם לא קרה בהיסטוריה. הניגוד בין מה שקרה אז לבין מה שקורה היום מראה שסין נמצאת רגע לפני שינוי פוליטי גדול מאוד".

אבל גם היום, התביעות לא תמיד מתקבלות יפה וידו הארוכה של ג׳יאנג עדיין מורגשת בקרב קציני משטרה ופקידי בתי המשפט. בנוסף, המפלגה עדיין לא ביטלה את מדיניות הרדיפה נגד הפאלון גונג.

רק בספטמבר האחרון, קציני משטרה בפרובינציית ליאו-נינג דחפו מתרגלת פאלון גונג בשם וו דונג-הווי במורד גרם מדרגות במקום עבודתה, כעונש על כך שהגישה תלונה נגד ג׳יאנג. לאחרונה הם סחטו 15 אלף יואן מאביה (2,300 דולר, שהם כ-25 אחוז מהשכר השנתי הממוצע של עובד עירוני בסין, א"ל).

השאלה כעת היא כמה זמן עוד תוכל להימשך הרדיפה נגד הפאלון גונג, ומה צפוי לקרות בהמשך. באוגוסט 2015 פנה גורם בכיר בממשל הסיני לעורך במהדורה הסינית של אפוק טיימס, ועדכן אותו שג׳יאנג דזה-מין ושני בניו נמצאים "תחת שליטה", כלומר תנועתם הוגבלה. מטרתו של אותו גורם הייתה להעביר מסר לתומכיו של ג׳יאנג במשטר הסיני, שיתכוננו ליום שבו שי ג׳ין-פינג יעצור באופן רשמי את ג׳יאנג.

כעבור כמעט שנה, בתחילת יוני 2016, מקור בממשל הסיני עדכן את המהדורה הסינית של אפוק טיימס שבנו של ג׳יאנג (ג׳יאנג מיאן-הנג) מוחזק במעצר בית במיקום סודי בפרוורי שנגחאי. מותר לו לצאת רק כדי לשאוף אוויר. לדברי המקור, הוא ראה את זה בעצמו דרך "מכשיר השגחה".

לא חלף שבוע, וב-16 ביוני דיווח מקור נוסף לאפוק טיימס שג׳יאנג דזה-מין עצמו נלקח ממקום מגוריו והועבר תחת מעטה סודיות למעצר במתחם צבאי בבייג׳ינג. לדברי המקור, הוא עצמו ליווה את ג׳יאנג למעצר, לצד כמה מאבטחים ואנשי ממשל.

מה יקרה ביום שבו ג׳יאנג יעמוד למשפט וייחשפו הפשעים שביצע נגד האנושות? ואיך יגיב לכך הציבור בסין שהאמת הוסתרה ממנו כל כך הרבה זמן?

---

השתתף בהכנת הכתבה: מת׳יו רוברטסון