"האם עישנת לאחרונה?", שאל הרופא את פדריקו רמפיני, כתב העיתון האיטלקי "הרפובליקה" שמדווח מבייג'ינג. "לא", השיב, "מעולם לא עישנתי ולעולם לא אעשן". חבריו של רמפיני מספרים עליו שמלבד אהבתו לכתיבה, הוא גם אוהב לרוץ, ועושה זאת ברחובות בייג'ינג. אבל לאחרונה הוא נאלץ להפסיק לרוץ כשבדיקת רנטגן גילתה בריאותיו "נקודה" חשודה.

רמפיני מעולם לא עישן, לפחות לא באופן אקטיבי. הוא מה שמכונה "מעשן סביבתי" שבמהלך הריצה שואף לריאותיו עשן וכימיקלים אחרים בכמות דומה שמעשן אקטיבי שואף לריאותיו. אבל רמפיני מקפיד לא לרוץ ליד מעשנים כבדים או מפעלי זיקוק. אז איך הוא שאף כמות כזו לריאותיו? בייג'ינג וערים רבות אחרות בסין עטופות במשך ימים רבים בשנה בענני עשן ופיח, ולכן כשרמפיני רץ, עם כל נשימה שהוא לוקח הוא שואף את זה פנימה. בחודש ינואר צפיפות העננים המזהמים הגיעה לשיא. בפרובינציית גֶ'ה-ג'יאנג במזרח סין העשן היה סמיך כל כך, שכשמפעל רהיטים במרכז אחת הערים עלה באש לקח שלוש שעות להבחין בכך.

באמצע ינואר נאס"א שחררה תמונות לווין של סין, שמי שצפה בהם לא יכול היה להישאר אדיש. "[סין] מתמודדת עם אחד מזיהומי האוויר הגרועים ביותר בהיסטוריה של התקופות האחרונות", נכתב לצד התמונות שמציגות ענני פיח גדולים מכסים את שמי סין. סוכנויות החדשות של המפלגה הקומוניסטית דיווחו שענני העשן כיסו 30 ערים מרכזיות בסין, שנתונה תחת זיהום אוויר קשה.

CHINABIZ.co.il