המעורבות של פקיסטן בתיווך בין וושינגטון לטהראן חושפת אסטרטגיה כפולה: ניסיון למצב עצמה ככוח בינלאומי מייצב לצד אינטרסים ביטחוניים וכלכליים מובהקים. בתוך כך, ישנו סימן שאלה האם היא מסוגלת לשמש כמתווכת ניטרלית
יוני בן מנחם | 12 באפריל 2026 | כללי | 3 דק׳
האינטרס הפקיסטני לתווך בין ארה"ב לאיראן | פרשנות
כניסתה של פקיסטן לתפקיד המתווכת המרכזית בין ארה"ב לאיראן אינה מהלך נקודתי, אלא ביטוי לשאיפה אסטרטגית עמוקה למצב את עצמה ככוח אזורי בעל השפעה גלובלית, כך מעריכים גורמים מדיניים בכירים.
עצם קיום המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן בבירה איסלמאבאד ממחיש את המעמד החדש שפקיסטן מבקשת לבסס לעצמה, אך גם את המורכבות הרבה הכרוכה בתפקיד זה.
את מאמצי התיווך מוביל רמטכ"ל פקיסטן, עאצם מוניר, הנחשב לדברי אותם גורמים לאיש החזק במדינה. מוניר מחזיק בקשרים ישירים הן עם בכירי המשטר האיראני והן עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ושילוב זה הופך אותו לציר תקשורת נדיר בין שני צדדים יריבים.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
ראש ממשלת פקיסטן, שהבז שריף, וסגן נשיא ארה״ב, ג'יי די ואנס, במהלך פגישתם באסלאמאבאד, 11 באפריל 2026 | צילום: Jacquelyn Martin - Pool/Getty Images
