האם סין תשקם את מערך ההגנה האווירית של איראן? | פרשנות

בעשורים האחרונים נתנה איראן עדיפות לבניין הכוח של הזרועות האסטרטגיות שלה – כלי הטיס הבלתי מאוישים, טילי השיוט, הטילים הבליסטיים וכלי שיט מדגמים שונים. בניין הכוח נשען על תפיסה אסטרטגית, מבוססת על לקחי מלחמת איראן-עיראק, לפיה איראן תשאף להעביר את הלחימה רחוק מגבולותיה, וכך, למשל, תתמודד עם הצי האמריקני. התפיסה האיראנית היא מחד, לא להגיע לכדי לחימה צבא מול צבא, ומאידך לקעקע את העליונות הטכנולוגית האמריקנית באמצעות יכולות אסימטריות, כגון נחילי כטב"מים, תקיפות מרובות טילים ועוד.

בשנים האחרונות, הבינו באיראן כי המערך האווירי שלה לוקה בחסר. הוא מבוסס על מטוסים אמריקניים ורוסיים ישנים מאוד, ומערך ההגנה האווירי מבוסס גם הוא על טילים נגד מטוסים אמריקניים משנות השבעים, טילי כתף רוסיים ומערך טילים מייצור מקומי, ככל הנראה לא מוצלח במיוחד.