מי לא מכיר את אליס, כוכבת ספרו המפורסם של לואיס קרול (צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון), שרבצה על…
איל לוינטר | 5 בדצמבר 2019 | טור עורך | 3 דק׳
טור עורך גיליון 328: בתוך מאורת הארנב
מי לא מכיר את אליס, כוכבת ספרו המפורסם של לואיס קרול (צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון), שרבצה על הדשא עם אחותה ביום שמש חם כשלפתע הבחינה בארנב לבוש במעילון המחזיק בידו שעון כיס והחלה לרוץ אחריו. הסוף ידוע – לאחר שסקרנותה גברה עליה היא ירדה אחריו במאורת הארנב אל ארץ פלאות סודית, מעין עולם מקביל.
הרבה נאמר על סיפור הילדים המופלא הזה. המתמטיקאית וההיסטוריונית הלנה פישיור (Helena Pycior) מאוניברסיטת ויסקונסין, למשל, טוענת במאמר על עבודתו של דודג'סון כי "אליס בארץ הפלאות" הוא מטאפורה ביקורתית על השינויים הגדולים שחלו בעולם המתמטיקה של המאה ה-19, שהפכו אותה למופשטת יותר. מבחינת דודג'סון, מתמטיקאי שכתב 11 ספרים בנושאים מתמטיים, "הנפילה לתוך מאורת הארנב" היא כניסה לעולם המופלא של המתמטיקה – עולם מקביל שמתקיימים בו דברים לא הגיוניים – בו אליס מנסה למצוא קשר למציאות, כפי שהיא מכירה אותה.
מאז פרסום הספר ב-1865 הפכה "מאורת הארנב" למושג שגור במדינות דוברות אנגלית, במיוחד כאשר רוצים לתאר מצבים תודעתיים שונים. יש המדמים את הכניסה ל"מאורת הארנב" לכניסה למצב פסיכולוגי שונה מהרגיל, לפעמים אפילו למצב פסיכודאלי. אחרים מדמים זאת למפרצי דמיון המאפשרים להם לשהות במצב עבודה יצירתי. ויש הבוחרים לראות ב"כניסה למאורת הארנב" את הרגע שבו הם בוחרים, מתוך סקרנות, לחפור מתחת לפני השטח ולהיכנס לטריטוריה חדשה שבדרך כלל אינם שוהים בה. שם, הרחק מכל הרעש הרגיל של היום-יום, מתגלות בפניהם עובדות, תובנות ונקודות מבט חדשות על העולם.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו