צ'כוב ב"מעשה משעמם" משרטט דמות של אדם מצליח שמול פני המוות מגלה: את עצמו הוא שכח בדרך
גלית דהן קרליבך | 7 באפריל 2025 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
החיים שאחרי המוניטין
למראית עין, הסיפור "מעשה משעמם" עוסק בדמותו של אדם שזכה למעמד כה רם, עד שנפער פער עמוק בין זהותו הפנימית לבין הדימוי הציבורי שנבנה סביבו. אולם מעבר לשכבה החיצונית, מבקשת היצירה הקצרה והמהודקת להתמודד עם אחת השאלות העמוקות והמרכזיות ביותר שהעסיקו את גדולי ההוגים לאורך הדורות: שאלת המוות, או ליתר דיוק – כיצד ראוי לחיות חיים שלמים, טובים ונכונים בצל הידיעה על סופיות הקיום.
כבר בפתיחה מוצג ניקולאי סטפאנוביץ' כדמות מרשימה ורבת הישגים – מדען ורופא עטור פרסים ואותות הצטיינות, עד כדי כך שהסטודנטים מכנים אותו "איקונוסטאס" – כשם המחיצה המעוטרת בתמונות קדושים, המסתירה את המזבח בכנסיות המזרחיות.
סטפאנוביץ', בן שישים ושתיים בלבד, מתבשר על מותו הקרב ומתאבל על הידיעה. "אני רוצה לצעוק בקולי קולות שהגורל גזר עלי, על איש מפורסם, גזר דין מוות", הוא זועק, וממשיך לתאר כיצד "מחשבות חדשות, שלא ידעתי כמותן מעודי, מרעילות את הימים האחרונים של חיי, והן מוסיפות לעקוץ את מוחי ביתושים".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו

אנטון צ'כוב, "מעשה משעמם", תרגום מרוסית ואחרית דבר: נילי מירסקי, מרץ 2025