איזנקוט דורש להימנע ממהלכים צבאיים שניתן לדחות עד להקמת ממשלה חדשה; נתניהו משיב שההחלטות מתקבלות משיקולים ביטחוניים. תקדימי העבר ופסיקות בג"ץ מבהירים מה מותר לממשלת מעבר לעשות, אילו מגבלות חלות עליה ומי יכול להתערב בהחלטה שעלולה להוביל למלחמה
אורן שלום | 12 בנובמבר 2026 | גיאו-פוליטיקה | 5 דק׳
האם אפשר לבלום מהלך צבאי של ממשלת מעבר? | פרשנות
ב-12 בנובמבר 2019, כשבני גנץ החזיק במנדט להרכבת הממשלה, פתחה ממשלת המעבר של בנימין נתניהו במבצע "חגורה שחורה". צה"ל והשב"כ חיסלו את בהא אבו אל-עטא, מפקד בכיר בג'יהאד האסלאמי בצפון רצועת עזה, והחיסול הוביל לכיומיים של לחימה.
נתניהו הסביר כי הקבינט אישר את הפעולה פה אחד עשרה ימים קודם לכן, ושהעיתוי נקבע בעקבות חלון הזדמנויות שזיהו צה"ל והשב"כ. גנץ עצמו סיפר שעודכן מראש וכינה את ההחלטה "נכונה מבצעית ומדינית".
שבע שנים אחר כך, הדמיון ברור. יו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, מחזיק במנדט להרכבת הממשלה, בעוד ממשלת נתניהו מוסיפה לנהל את ענייני הביטחון.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
יו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט; ראש הממשלה, בנימין נתניהו | צילומים: Amir Levy/Getty Images, Jack GUEZ / AFP via Getty Images, Jewel SAMAD / AFP via Getty Images
