בעקבות הסרט נז"א שעורר סערה, גורמים מדיניים וביטחוניים בכירים העוסקים בנושא ההסברה מעריכים כי ישראל זקוקה למערך תודעה לאומי קבוע שיפעל באופן שוטף, יזהה מראש איומים תודעתיים ויאפשר למדינה לעבור ממדיניות של תגובה למדיניות יוזמת. לדבריהם, בכירים במשרד החוץ ומספר שרים בממשלה שותפים להערכה זאת
יוני בן מנחם | 20 בספטמבר 2026 | גיאו-פוליטיקה | 5 דק׳
האם ישראל תקים מערך תודעה לאומי? | פרשנות
צה"ל דחה בתוקף את הטענות שהועלו בסרט התיעודי "נז"א" (נזק אגבי), שיצרו הישראלים יובל אברהם ורחל שור.
צה"ל הבהיר כי זהות המרואיינים אינה ניתנת לאימות וכי חלק מהטענות אינן מתיישבות עם המציאות המבצעית ועם אופן פעולתו בהתאם לדין הבין-לאומי. אולם לדברי גורמים מדיניים וביטחוניים בכירים, הבעיה הניצבת בפני ישראל רחבה הרבה יותר מסרט אחד.
הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים של ונציה ב-10 בספטמבר 2026, וזכה כעבור יומיים בפרס המיוחד של חבר השופטים. הסרט עוסק בפעילות צה"ל ברצועת עזה במהלך המלחמה, ומתבסס בין היתר על עדויות אנונימיות של 24 מרואיינים שהוצגו כחיילים וכאנשי מודיעין ישראלים. באמצעות העדויות מציגים היוצרים טענות קשות הנוגעות לתהליכי בחירת המטרות ולפגיעה באוכלוסייה אזרחית במהלך הלחימה.ֿ
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
כוחות צה"ל בעזה | צילום: דובר צה"ל