מהשבת המורשת העות'מאנית ועד חזון 2071: כיצד רג'פ טאיפ ארדואן מתכנן להחזיר את טורקיה למעמד של מעצמה עולמית, ומה המשמעויות הגיאופוליטיות עבור המזרח התיכון וישראל?
7 בינואר 2025 | גיאו-פוליטיקה | 21 דק׳
ארדואן והחזון הניאו-עות'מאני: להתנגד לציוויליזציה המערבית ולהחיות את א-שאם
האימפריה העות'מאנית התקיימה במשך כ-624 שנים והשתרעה על פני שטחים נרחבים מדרום-מזרח אירופה ועד לצפון אפריקה וחצי האי ערב. בירתה, קונסטנטינופול (היום איסטנבול), הייתה מרכז הכוח שלה, בה הוגדרו מטרותיה הפוליטיות, הצבאיות והדתיות – בין היתר הפצת והרחבת האסלאם הסוני ברחבי העולם. עד לשנים האחרונות לקיומה, עמד בראשה השליט שלה – הסולטאן העות'מאני – שהציג את עצמו למוסלמים הסונים בעולם כח'ליף שלהם. הח'ליף לא שימש רק כשליט פוליטי, אלא כנציג הדתי העליון של המוסלמים הסונים בעולם.
קשה להתעלם מהשאיפה העמוקה של נשיא טורקיה הנוכחי, רג'פ טאיפ ארדואן, להחיות מחדש את האימפריה העות'מאנית ולהפוך לסוג של סולטן מודרני – עמדה עליה מסכימים מרבית המומחים. רבים מהם טוענים כי ארדואן שואף להפוך לח'ליף השולט מאנקרה (או מאיסטנבול) בכוחות הסונים במזרח התיכון, ואולי אפילו בעולם כולו.
"ארדואן הוא אדם ניאו-עות'מאני", מאשר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לפוליטיקה וליחסי החוץ של טורקיה ממרכז משה דיין באוניברסיטת ת"א. "בכל נאומיו הוא מדבר על החיבור לאימפריה העות'מאנית. והנה, ברגע שהוא הצליח בסוריה, הכתירו אותו בטורקיה כסולטן גדול – מנהיג היכול להחזיר עטרה ליושנה – המחזיר את האימפריה העות'מאנית למרכז הבמה".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו