פגיעה בקשרים הדיפלומטיים, מחאות, סנקציות ועוד. כך עשויה להשפיע בקשתו של התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי
איל לוינטר | 20 במאי 2024 | חדשות | 2 דק׳
פרשנות: ההשלכות האפשריות של הוצאת צווי מעצר לנתניהו וגלנט
אם תאושר בקשתו של קארים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין לאומי (ICC), להוצאת צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ושר הביטחון יואב גלנט, יהיו לכך כמה השלכות פוטנציאליות:
1. המדינות החברות באמנת רומא יהיו מחויבות לפעול למעצרם והסגרתם של נתניהו וגלנט, כאשר אלה ינחתו בשטחן. בעת המלחמה אין סיבה הגיונית עבור ראש הממשלה ושר הביטחון לנסוע למדינות אלה, אבל בעתיד רחוק יותר ייתכן שיהיה בכך צורך. באמנה חברות 124 מדינות, שהרלוונטיות שבהן עבור מנהיגי ישראל הן מדינות אירופה, כמו בלגיה, שוויץ, ספרד, פולין, איטליה, יוון, גרמניה, צרפת ובריטניה. ארה"ב אינה חברה באמנת רומא.
2. הוצאת הצווים עלולה להחריף את המתחים הפוליטיים הבין-לאומיים בין ישראל לבין מדינות החברות באמנת רומא, אם אלה יודיעו כי הן מתכוונות ליישם או לבצע את הצווים. עצם האמירה של מדינות אירופיות כמו ספרד או בלגיה כי ידאגו לאסור את נתניהו וגלנט אם אלה ינחתו בשטחן, תוכל לדחוף את מדינת ישראל להגיב נגדן, למשל באמצעות זימון השגרירים לשיחות נזיפה ואולי אף צמצום הקשרים הדיפלומטיים.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, 19 בפברואר 2024 | צילום: Yonatan Sindel/Flash90
