ככל שתתקדם המלחמה וחמאס יאבד את השליטה ברצועת עזה, התמריצים הפוליטיים של קטאר להמשיך לארח את הלשכה המדינית של ארגון הטרור ילכו ויפחתו
איל לוינטר | 8 באפריל 2024 | גיאו-פוליטיקה | 4 דק׳
פרשנות: היום שאחרי – האם קטאר תוציא את משרדי חמאס מדוחא, ומה עשוי להיות המחיר לכך?
רקע
ב-1990, בעקבות הפלישה של עיראק לכווית, נוצרה מערכת יחסים מורכבת בין מדינות המפרץ לבין ערב הסעודית. סעודיה, ככוח הגדול והמשפיע ביותר באזור, ניהלה שיתופי פעולה צבאיים ואסטרטגיים עם ארה"ב, אירחה כוחות צבא מערביים בשטחה, ונתפסה כמי שמסוגלת להגן על מדינות המפרץ מאיומיה של עיראק. עם זאת, מנקודת מבטה של קטאר, הישענות על סעודיה נתפסה כחולשה, ולכן מאותו רגע היא פעלה להבטיח שתוכל להיות עצמאית בכל היבט כמעט.
האסטרטגיה בה נקטה הייתה מדיניות של "דלת פתוחה" – קטאר הפכה למתווכת אזורית "ניטרלית" כביכול, המנהלת קשרים דיפלומטיים עם כל הצדדים. כחלק מהאסטרטגיה הזו טיפחה קטאר קשרים עם גורמים מדינתיים ולא-מדינתיים בעולם – ותיווכה עסקאות עם מפלגות אזוריות כמו גם עם ישויות מערביות.
האסטרטגיה הניבה יתרונות עבור קטאר – בראש ובראשונה שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים עם מדינות מערביות כמו ארה"ב שאפשרו לה לשמור על ביטחונה ועל מעמדה העצמאי במערכת הבין-לאומית, בלי להיות תלויה בסעודיה (ארה"ב הקימה דרומית-מערבית לדוחא את הבסיס הגדול ביותר שלה במזרח התיכון).
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן נוחת בדוחא, 7 בינואר 2024 | Evelyn Hockstein/POOL/AFP via Getty Images
