כשמדובר באלכימיה, רבים מאיתנו חושבים על המאמצים העצומים שהשקיעו אנשי ימי הביניים והרנסנס בניסיונות להפוך מתכות פשוטות, עופרת למשל, לזהב נחשק. רבים מאיתנו אולי זוכרים את הניסיונות לפתח שיקויי אל-מוות – תרופות שיובילו את המין האנושי לחיי נצח. ניסויים אלה, שלימים התבררו כחסרי תוחלת, תייגו את האלכימיה כתחום פסאודו מדעי שלכל היותר שימש כבסיס להתפתחות הכימיה המודרנית "Alchemy", Britannica Encyclopedia
.

אולם כיצד ניתן להסביר שאפילו אייזק ניוטון בן המאה ה-17, מגדולי הפיזיקאים בעולם, התעניין בניסויים מסוג זה? במקביל לפיתוח תורת הגרביטציה הקלאסית והנחת הבסיס לתורת המכניקה הכוללת את שלושת חוקי התנועה, הקדיש ניוטון את מרבית זמנו דווקא לאלכימיה Thomas, "Isaac Newton’s Alchemy", History Of Yesterday, 2021
. האם כל עניינו היה בהפקת זהב?