אבל לאט לאט כל המראות החלו להיטשטש מול עיניה, והיא הרגישה כאילו מסך מתחיל לרדת על מוחה, והמחשבה שלה מתחילה להתערפל. שכן שהוא גם ידיד קרוב שקפץ לכוס קפה דפק על הדלת מספר פעמים. הוא ראה אותה דרך החלון, וכשהיא לא הגיבה הוא פרץ בכוח פנימה ומצא אותה יושבת מבולבלת ונבוכה מול המחשב. הוא הזעיק שכנה אחרת, שעבדה כרוקחת בבית החולים הסמוך, ושניהם לקחו אותה לחדר מיון. במהלך הבדיקות הארוכות שעשו לה, היא שקעה יותר ויותר לתוך עצמה, והפסיקה להגיב לסובבים אותה. כשגילו מהו הווירוס שתקף אותה וגרם לה לדלקת קרום המוח, נתנו לה מיד עירוי של תרופה שהצילה את חייה ברגע האחרון. אבל הנזק למוחה היה בלתי הפיך.