כניסה
הרשמה לניוזלטר

לוני-סו היא אישה מיוחדת, שאיבדה את זכרונה ועברה לחיות בהווה נצחי. האם היא השיגה שלא במתכוון שלוות נפש והאם זו אותה שלווה נטולת דאגות אותה מחפשים אלפי הנוהרים לאשראמים בהודו?

דינה גורדון | 19 במאי 2017 | פילוסופיה | 10 דק׳

לחיות רק בהווה

לוני-סו הייתה בסוף שנות החמישים לחייה כאשר זה קרה. בבוקר קפוא בדצמבר 2007, היא ישבה מול מסך המחשב בחדר העבודה, בחווה הציורית שלה באפר סטייט ניו יורק. על השולחן היו פזורים עשרות ניירות עם ציורים שלה, שהיו בשלבים שונים של עבודה. מדי פעם היא הציצה דרך החלון וראתה את השלג מכסה את חלקות הפרחים ואת גן הירק ששתלה. מבעד לחלון השני היא יכלה לראות את המבנה שבו היא ושכן קרוב הקימו עסק למוצרי חלב אורגניים.

אבל לאט לאט כל המראות החלו להיטשטש מול עיניה, והיא הרגישה כאילו מסך מתחיל לרדת על מוחה, והמחשבה שלה מתחילה להתערפל. שכן שהוא גם ידיד קרוב שקפץ לכוס קפה דפק על הדלת מספר פעמים. הוא ראה אותה דרך החלון, וכשהיא לא הגיבה הוא פרץ בכוח פנימה ומצא אותה יושבת מבולבלת ונבוכה מול המחשב. הוא הזעיק שכנה אחרת, שעבדה כרוקחת בבית החולים הסמוך, ושניהם לקחו אותה לחדר מיון. במהלך הבדיקות הארוכות שעשו לה, היא שקעה יותר ויותר לתוך עצמה, והפסיקה להגיב לסובבים אותה. כשגילו מהו הווירוס שתקף אותה וגרם לה לדלקת קרום המוח, נתנו לה מיד עירוי של תרופה שהצילה את חייה ברגע האחרון. אבל הנזק למוחה היה בלתי הפיך.

איור: ליזה וורונין

שתפו: