בני אדם מפתחים טכנולוגיה כדי ליצור אדם מתקדם יותר. בעתיד הקרוב כולנו נהיה חמושים בבינה מלאכותית משוכללת שתספק לנו כמויות אדירות של תוכן, מדדים ונתונים על עצמנו. ייתכן שבאמת נשתחרר מהדאגה לקיומנו ולבריאות גופנו, אבל אז יתחיל מאבק מסוג חדש: מאבק על הצדקת חיינו ומשמעותם. כיצד עלינו להתכונן כדי לנצח בקרב על סיפוק הנפש המודרנית?

האדם איננו רק אינטליגנציה היושבת בתוך גוף בעל איברים רבים שאפשר להחליפם באיבר אנושי או מלאכותי אחר. אדם הוא ישות שלמה, ישות חושבת, פועלת ומרגישה. אדם הוא יצור שיש בו ניגודים, סתירות, סיכויים, הזדמנויות וחלומות. בני האדם אינם מכונות ורובוטים המונעים על ידי חשמל. בגופנו זורם דם, מוחנו חושב ונפשנו מפיחה בנו חדוות חיים, וצורך להתקדם ולהגשים את עצמנו. אם לא ניתן את הדעת על כך כבר היום, אנו עלולים לאבד את הדעת.

לאחרונה מיקם ארגון הבריאות העולמי את הדיכאון כבעיה כלל עולמית הנמצאת בעלייה מתמדת. התרופות לא מצליחות לבלום את התפשטות הדיכאון כי הן לא מטפלות במקור הבעיה, אלא בסימפטומים, והצעירים נמצאים במצוקה גדולה יותר  מאשר המבוגרים. בעידן בו כולנו נהיה עטופים במסכים, במחשבים ובזן חדש של ״שרתים אישיים״ שיהיו אמורים להקל על חיינו, ולהיות צעד לפנינו, עדיין, שום תוכנה משוכללת לא תצליח להדביק את קצב תנודות ״מצב הרוח״ שלנו או לפרש את שאיפותינו.

בגלל הטכנולוגיה אנחנו הולכים ומשתחררים מעיסוק בענייני קיום הגוף ונותרים עם הנפש. לכאורה, יעמדו בפנינו יותר אפשרויות, כולל עודף זמן פנוי. אך למעשה ריבוי האפשרויות רק יקטין את סיכויינו לבחור מה נכון ומה טוב לנו לעשות, וכיצד למלא את הזמן במשמעות. נהפוך למיליארדי אנשים בעולם מחובר, מהיר וזמין שלא יצליחו לדאוג לשביעות רצון, לסיפוק ולאושר ממשי.

לפני 2,400 שנה הסתובב סוקרטס בכיכר השוק באתונה, ושאל אנשים שאלות שהטילו ספק בהנחות היסוד שעליהן הושתתה האנושות. 2,000 שנים מאוחר יותר,  דקארט פרץ את הדרך לחשיבה הרציונלית המודרנית במשפט המפורסם ״אני חושב משמע אני קיים״, וביסס את הנחת היסוד שהאדם הוא ישות חושבת ועצמאית.

בפתח העידן הבא נצטרך להגדיר לעצמינו איזה קיום יהיה לנו כאשר רבים מתפקידינו האנושיים המסורתיים יילקחו מאיתנו.

אז איך נתכונן לניהול סיכויים אישי בעת החדשה? כדי להישאר רלוונטיים ומועילים, גם כשבינה מלאכותית תמלא את רוב המשימות הקיומיות המוטלות עלינו, יהיה עלינו להגדיר מחדש את תפקידנו בעולם החדש, ולמפות את ״הסל החדש״ של היכולות, הצרכים, המוטיבציות והאילוצים שיעמדו לרשותנו ולשירותנו.

כל אדם צריך כבר היום לנהל את סיכוייו באופן אישי, או להיעזר בחקירה עצמית  (פרופיילינג) שהנגזרת שלה תהיה דיוקן עצמי עדכני ואופרטיבי, כנקודת מוצא למשמעות החיים. כדי להשתתף בכוריאוגרפיית האנושות החדשה, אתם צריכים תשובות לשאלות  כמו מי אני? מה אני אוהב/ת לעשות? במה אני מוכשר/ת? מה הערך שאני מייצר/ת? (אלא אם כן תרצו לשבת מול תוכנה או מול רובוט שינתח אתכם ויחליט עבורכם מה נכון וטוב ואם צריך אתכם בכלל).

על השאלות והתשובות להיות נוקבות ונועזות יותר מאלה שניסחנו בעבר, משום שהשינויים בעתיד הקרוב יהיו מהירים ובסדרי גודל גדולים יותר מכל מה שידע המין האנושי בעבר. ידידי ד"ר גדעון גנות (77) מגדיר את האדם המודרני בפרפרזה שלו על  דברי ביאליק: ״אנו דור אחרון לשעבוד לצרכי הקיום, ודור ראשון למהות הקיום״. משפט זה מתמצת לדבריו את מרחב הסיכויים והסיכונים הגדול שאנו עומדים לפתחו, ללא דרך חזרה.

בפתח העת החדשה, בהנחה שיהיה לנו יותר זמן פנוי, נחזור לחשוב ולהתלבט בסוגיות הדיוקן העצמי של בני האנוש, אך שלא כמו הפילוסופים הגדולים שעסקו בכלל האנשים והאנושות, אנו נצטרך לעסוק בעצמנו, ובשאלה מהי משמעות ומהות החיים הפרטית שלנו. מהי שלכם?

---

נטע נס היא מפתחת תחום ניהול הסיכויים Chance Management™, מרצה ומלווה ארגונים, חברות ואישים משפיעים בארץ ובעולם.