הרשמה לניוזלטר

ברוכים הבאים לאנושות החדשה בה 7 מיליארד אנשים יהיו מחוברים ביניהם אך לא לעצמם

נטע נס | 16 באוגוסט 2017 | דעות | 3 דק׳

הסיכויים שלנו בעת החדשה

בני אדם מפתחים טכנולוגיה כדי ליצור אדם מתקדם יותר. בעתיד הקרוב כולנו נהיה חמושים בבינה מלאכותית משוכללת שתספק לנו כמויות אדירות של תוכן, מדדים ונתונים על עצמנו. ייתכן שבאמת נשתחרר מהדאגה לקיומנו ולבריאות גופנו, אבל אז יתחיל מאבק מסוג חדש: מאבק על הצדקת חיינו ומשמעותם. כיצד עלינו להתכונן כדי לנצח בקרב על סיפוק הנפש המודרנית?

האדם איננו רק אינטליגנציה היושבת בתוך גוף בעל איברים רבים שאפשר להחליפם באיבר אנושי או מלאכותי אחר. אדם הוא ישות שלמה, ישות חושבת, פועלת ומרגישה. אדם הוא יצור שיש בו ניגודים, סתירות, סיכויים, הזדמנויות וחלומות. בני האדם אינם מכונות ורובוטים המונעים על ידי חשמל. בגופנו זורם דם, מוחנו חושב ונפשנו מפיחה בנו חדוות חיים, וצורך להתקדם ולהגשים את עצמנו. אם לא ניתן את הדעת על כך כבר היום, אנו עלולים לאבד את הדעת.

לאחרונה מיקם ארגון הבריאות העולמי את הדיכאון כבעיה כלל עולמית הנמצאת בעלייה מתמדת. התרופות לא מצליחות לבלום את התפשטות הדיכאון כי הן לא מטפלות במקור הבעיה, אלא בסימפטומים, והצעירים נמצאים במצוקה גדולה יותר  מאשר המבוגרים. בעידן בו כולנו נהיה עטופים במסכים, במחשבים ובזן חדש של ״שרתים אישיים״ שיהיו אמורים להקל על חיינו, ולהיות צעד לפנינו, עדיין, שום תוכנה משוכללת לא תצליח להדביק את קצב תנודות ״מצב הרוח״ שלנו או לפרש את שאיפותינו.

בגלל הטכנולוגיה אנחנו הולכים ומשתחררים מעיסוק בענייני קיום הגוף ונותרים עם הנפש. לכאורה, יעמדו בפנינו יותר אפשרויות, כולל עודף זמן פנוי. אך למעשה ריבוי האפשרויות רק יקטין את סיכויינו לבחור מה נכון ומה טוב לנו לעשות, וכיצד למלא את הזמן במשמעות. נהפוך למיליארדי אנשים בעולם מחובר, מהיר וזמין שלא יצליחו לדאוג לשביעות רצון, לסיפוק ולאושר ממשי.

לפני 2,400 שנה הסתובב סוקרטס בכיכר השוק באתונה, ושאל אנשים שאלות שהטילו ספק בהנחות היסוד שעליהן הושתתה האנושות. 2,000 שנים מאוחר יותר,  דקארט פרץ את הדרך לחשיבה הרציונלית המודרנית במשפט המפורסם ״אני חושב משמע אני קיים״, וביסס את הנחת היסוד שהאדם הוא ישות חושבת ועצמאית.

בפתח העידן הבא נצטרך להגדיר לעצמינו איזה קיום יהיה לנו כאשר רבים מתפקידינו האנושיים המסורתיים יילקחו מאיתנו.

אז איך נתכונן לניהול סיכויים אישי בעת החדשה? כדי להישאר רלוונטיים ומועילים, גם כשבינה מלאכותית תמלא את רוב המשימות הקיומיות המוטלות עלינו, יהיה עלינו להגדיר מחדש את תפקידנו בעולם החדש, ולמפות את ״הסל החדש״ של היכולות, הצרכים, המוטיבציות והאילוצים שיעמדו לרשותנו ולשירותנו.

כל אדם צריך כבר היום לנהל את סיכוייו באופן אישי, או להיעזר בחקירה עצמית  (פרופיילינג) שהנגזרת שלה תהיה דיוקן עצמי עדכני ואופרטיבי, כנקודת מוצא למשמעות החיים. כדי להשתתף בכוריאוגרפיית האנושות החדשה, אתם צריכים תשובות לשאלות  כמו מי אני? מה אני אוהב/ת לעשות? במה אני מוכשר/ת? מה הערך שאני מייצר/ת? (אלא אם כן תרצו לשבת מול תוכנה או מול רובוט שינתח אתכם ויחליט עבורכם מה נכון וטוב ואם צריך אתכם בכלל).

על השאלות והתשובות להיות נוקבות ונועזות יותר מאלה שניסחנו בעבר, משום שהשינויים בעתיד הקרוב יהיו מהירים ובסדרי גודל גדולים יותר מכל מה שידע המין האנושי בעבר. ידידי ד”ר גדעון גנות (77) מגדיר את האדם המודרני בפרפרזה שלו על  דברי ביאליק: ״אנו דור אחרון לשעבוד לצרכי הקיום, ודור ראשון למהות הקיום״. משפט זה מתמצת לדבריו את מרחב הסיכויים והסיכונים הגדול שאנו עומדים לפתחו, ללא דרך חזרה.

בפתח העת החדשה, בהנחה שיהיה לנו יותר זמן פנוי, נחזור לחשוב ולהתלבט בסוגיות הדיוקן העצמי של בני האנוש, אך שלא כמו הפילוסופים הגדולים שעסקו בכלל האנשים והאנושות, אנו נצטרך לעסוק בעצמנו, ובשאלה מהי משמעות ומהות החיים הפרטית שלנו. מהי שלכם?


נטע נס היא מפתחת תחום ניהול הסיכויים Chance Management™, מרצה ומלווה ארגונים, חברות ואישים משפיעים בארץ ובעולם.

שתפו את הכתבה:

הסיכויים שלנו בעת החדשה

ברוכים הבאים לאנושות החדשה בה 7 מיליארד אנשים יהיו מחוברים ביניהם אך לא לעצמם

נטע נס | 16 באוגוסט 2017 | דעות | 6 דק׳

נטע נס. צילום: כפיר זיו

בני אדם מפתחים טכנולוגיה כדי ליצור אדם מתקדם יותר. בעתיד הקרוב כולנו נהיה חמושים בבינה מלאכותית משוכללת שתספק לנו כמויות אדירות של תוכן, מדדים ונתונים על עצמנו. ייתכן שבאמת נשתחרר מהדאגה לקיומנו ולבריאות גופנו, אבל אז יתחיל מאבק מסוג חדש: מאבק על הצדקת חיינו ומשמעותם. כיצד עלינו להתכונן כדי לנצח בקרב על סיפוק הנפש המודרנית?

האדם איננו רק אינטליגנציה היושבת בתוך גוף בעל איברים רבים שאפשר להחליפם באיבר אנושי או מלאכותי אחר. אדם הוא ישות שלמה, ישות חושבת, פועלת ומרגישה. אדם הוא יצור שיש בו ניגודים, סתירות, סיכויים, הזדמנויות וחלומות. בני האדם אינם מכונות ורובוטים המונעים על ידי חשמל. בגופנו זורם דם, מוחנו חושב ונפשנו מפיחה בנו חדוות חיים, וצורך להתקדם ולהגשים את עצמנו. אם לא ניתן את הדעת על כך כבר היום, אנו עלולים לאבד את הדעת.

לאחרונה מיקם ארגון הבריאות העולמי את הדיכאון כבעיה כלל עולמית הנמצאת בעלייה מתמדת. התרופות לא מצליחות לבלום את התפשטות הדיכאון כי הן לא מטפלות במקור הבעיה, אלא בסימפטומים, והצעירים נמצאים במצוקה גדולה יותר  מאשר המבוגרים. בעידן בו כולנו נהיה עטופים במסכים, במחשבים ובזן חדש של ״שרתים אישיים״ שיהיו אמורים להקל על חיינו, ולהיות צעד לפנינו, עדיין, שום תוכנה משוכללת לא תצליח להדביק את קצב תנודות ״מצב הרוח״ שלנו או לפרש את שאיפותינו.

בגלל הטכנולוגיה אנחנו הולכים ומשתחררים מעיסוק בענייני קיום הגוף ונותרים עם הנפש. לכאורה, יעמדו בפנינו יותר אפשרויות, כולל עודף זמן פנוי. אך למעשה ריבוי האפשרויות רק יקטין את סיכויינו לבחור מה נכון ומה טוב לנו לעשות, וכיצד למלא את הזמן במשמעות. נהפוך למיליארדי אנשים בעולם מחובר, מהיר וזמין שלא יצליחו לדאוג לשביעות רצון, לסיפוק ולאושר ממשי.

לפני 2,400 שנה הסתובב סוקרטס בכיכר השוק באתונה, ושאל אנשים שאלות שהטילו ספק בהנחות היסוד שעליהן הושתתה האנושות. 2,000 שנים מאוחר יותר,  דקארט פרץ את הדרך לחשיבה הרציונלית המודרנית במשפט המפורסם ״אני חושב משמע אני קיים״, וביסס את הנחת היסוד שהאדם הוא ישות חושבת ועצמאית.

בפתח העידן הבא נצטרך להגדיר לעצמינו איזה קיום יהיה לנו כאשר רבים מתפקידינו האנושיים המסורתיים יילקחו מאיתנו.

אז איך נתכונן לניהול סיכויים אישי בעת החדשה? כדי להישאר רלוונטיים ומועילים, גם כשבינה מלאכותית תמלא את רוב המשימות הקיומיות המוטלות עלינו, יהיה עלינו להגדיר מחדש את תפקידנו בעולם החדש, ולמפות את ״הסל החדש״ של היכולות, הצרכים, המוטיבציות והאילוצים שיעמדו לרשותנו ולשירותנו.

כל אדם צריך כבר היום לנהל את סיכוייו באופן אישי, או להיעזר בחקירה עצמית  (פרופיילינג) שהנגזרת שלה תהיה דיוקן עצמי עדכני ואופרטיבי, כנקודת מוצא למשמעות החיים. כדי להשתתף בכוריאוגרפיית האנושות החדשה, אתם צריכים תשובות לשאלות  כמו מי אני? מה אני אוהב/ת לעשות? במה אני מוכשר/ת? מה הערך שאני מייצר/ת? (אלא אם כן תרצו לשבת מול תוכנה או מול רובוט שינתח אתכם ויחליט עבורכם מה נכון וטוב ואם צריך אתכם בכלל).

על השאלות והתשובות להיות נוקבות ונועזות יותר מאלה שניסחנו בעבר, משום שהשינויים בעתיד הקרוב יהיו מהירים ובסדרי גודל גדולים יותר מכל מה שידע המין האנושי בעבר. ידידי ד”ר גדעון גנות (77) מגדיר את האדם המודרני בפרפרזה שלו על  דברי ביאליק: ״אנו דור אחרון לשעבוד לצרכי הקיום, ודור ראשון למהות הקיום״. משפט זה מתמצת לדבריו את מרחב הסיכויים והסיכונים הגדול שאנו עומדים לפתחו, ללא דרך חזרה.

בפתח העת החדשה, בהנחה שיהיה לנו יותר זמן פנוי, נחזור לחשוב ולהתלבט בסוגיות הדיוקן העצמי של בני האנוש, אך שלא כמו הפילוסופים הגדולים שעסקו בכלל האנשים והאנושות, אנו נצטרך לעסוק בעצמנו, ובשאלה מהי משמעות ומהות החיים הפרטית שלנו. מהי שלכם?


נטע נס היא מפתחת תחום ניהול הסיכויים Chance Management™, מרצה ומלווה ארגונים, חברות ואישים משפיעים בארץ ובעולם.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
המשפחה המערבית – זן בסכנת הכחדה

ד"ר משה רט

העובדה שבארה"ב יש אחוזי גירושים גבוהים ומוסד המשפחה המסורתי הולך ומתערער הייתה ידועה לי; אולם כשצפיתי עם ילדיי בסרט המצויר...

מדוע מפיצי טרור יכולים לפעול בטוויטר אבל טראמפ לא

ג'ק פיליפס

אין זה משנה אם אתם בעד טראמפ או נגדו. אם אתם מאוהביו או משונאיו. הנושא שלפניכם הוא עניין עקרוני. נכון למועד כתיבת...

מה גורם להתחממות – הפליטות האנושיות או השמש?

אלכס ניומן

האינטואיציה של האדם הממוצע שאינו בקיא בנושא "משבר האקלים" רומזת לו בבירור כי השמש ודאי אחראית למרבית התחממות כדור...

הודעת המערכת

מערכת אפוק

מגזין אפוק מגנה בכל תוקף את מעצרם בסין של 11 אזרחים בטענה שהעבירו לעיתון אפוק טיימס בשפה הסינית מידע המתעד את ההגבלות החמורות שהפעיל המשטר הסיני...

כולם מדברים על החיסונים. מזמן לא דיברנו על בעיית המסכות

ד"ר פיטר וייס

אני מודה, הייתי עצבני. היו לי בערך 30 דקות להתייצב בחדר הניתוח. הפציינט היה חולה קורונה פעיל שנזקק לניתוח...

אמריקה ממשיכה להשתגע, וכעת הגיע תורם של הרופאים

ווסלי ג'יי סמית

בעוד העיניים כולן נשואות לקורונה, מגפה אחרת, מידבקת לא פחות, ממשיכה להכות גלים – מגפת "תיאוריית הגזע הביקורתית". מה...

הממשלה תקבע אלו אזרחים יצונזרו

מאיה מזרחי

תדמיינו לרגע: ראש הממשלה בנט מכנס מסיבת עיתונאים ומודיע כי ממשלת ישראל החלה לעבוד בשיתוף פעולה עם פייסבוק, טוויטר ויוטיוב...

הגיע הזמן להתעורר לג’נוסייד

איל לוינטר

ביוני השנה זכתה העיתונאית ההודית-אמריקנית מגהה ראז'אגופאלן (Megha Rajagopalan) בפרס פוליצר לשנת 2021 עבור סיקור מחנות העבודה בכפייה...

שתפו: