כניסה
הרשמה לניוזלטר

נוהגים להתייחס היום אל "האודיסאה", אחד מסיפורי המסעות המפורסמים ביותר במיתולוגיה היוונית, כאל סיפור הרפתקאות העוסק…

ג'יימס סייל | 12 במאי 2021 | חברה והיסטוריה | 22 דק׳

האודיסיאה: סיפור הרפתקאות פשוט בן 2,800 שנה, או כלי פסיכולוגי לשיפור עצמי?

נוהגים להתייחס היום אל "האודיסאה", אחד מסיפורי המסעות המפורסמים ביותר במיתולוגיה היוונית, כאל סיפור הרפתקאות העוסק בשיבה הביתה תוך התמודדות ממושכת עם סכנות וקשיים. אולם האודיסאה, כפי שנראה מיד, אינה רק סיפור מעשה, אלא ניתן להסתכל עליה גם כעל כלי יוריסטי לניתוח אישיות. זוהי אלגוריה עלינו, בני האדם, שמטרתה לסייע לנו לשפר עצמנו ולהיות אנשים טובים יותר. לא לחינם נותרה האודיסיאה קלאסיקה גם כ-2,800 שנה לאחר שנכתבה, שכן גם בעידן המודרני היא ממשיכה להצביע לתוך נבכי הפסיכולוגיה שלנו.

בלב האודיסיאה, שנכתבה על פני 24 ספרים, ניצבים תשעה מבחנים גורליים שצריך הגיבור אודיסיאוס לעבור. כל מבחן בוחן פן אחר באישיותו, ורק בסיומם יוכל לחזור לאשתו ולבנו שחיכו לו בעיר איתקה לאחר מלחמת טרויה. מדוע דווקא תשעה מבחנים? במאמר זה אטען כי הומרוס, מחבר האודיסיאה, לא בחר את המבחנים שיעבור אודיסיאוס במקרה, אלא ייתכן שעשה זאת בהתאם לסמל עתיק הנקרא "אניאגרם" (מיוונית – תשע נקודות), שבעת המודרנית הפך לכלי לאפיון אישיות.

"ארץ אוכלי הלוטוס", רוברט דונקנסון, 1861 | Public Domain

האודיסיאה: סיפור הרפתקאות פשוט בן 2,800 שנה, או כלי פסיכולוגי לשיפור עצמי?

נוהגים להתייחס היום אל "האודיסאה", אחד מסיפורי המסעות המפורסמים ביותר במיתולוגיה היוונית, כאל סיפור הרפתקאות העוסק…

ג'יימס סייל | 12 במאי 2021 | חברה והיסטוריה | 22 דק׳

"ארץ אוכלי הלוטוס", רוברט דונקנסון, 1861 | Public Domain

נוהגים להתייחס היום אל "האודיסאה", אחד מסיפורי המסעות המפורסמים ביותר במיתולוגיה היוונית, כאל סיפור הרפתקאות העוסק בשיבה הביתה תוך התמודדות ממושכת עם סכנות וקשיים. אולם האודיסאה, כפי שנראה מיד, אינה רק סיפור מעשה, אלא ניתן להסתכל עליה גם כעל כלי יוריסטי לניתוח אישיות. זוהי אלגוריה עלינו, בני האדם, שמטרתה לסייע לנו לשפר עצמנו ולהיות אנשים טובים יותר. לא לחינם נותרה האודיסיאה קלאסיקה גם כ-2,800 שנה לאחר שנכתבה, שכן גם בעידן המודרני היא ממשיכה להצביע לתוך נבכי הפסיכולוגיה שלנו.

בלב האודיסיאה, שנכתבה על פני 24 ספרים, ניצבים תשעה מבחנים גורליים שצריך הגיבור אודיסיאוס לעבור. כל מבחן בוחן פן אחר באישיותו, ורק בסיומם יוכל לחזור לאשתו ולבנו שחיכו לו בעיר איתקה לאחר מלחמת טרויה. מדוע דווקא תשעה מבחנים? במאמר זה אטען כי הומרוס, מחבר האודיסיאה, לא בחר את המבחנים שיעבור אודיסיאוס במקרה, אלא ייתכן שעשה זאת בהתאם לסמל עתיק הנקרא "אניאגרם" (מיוונית – תשע נקודות), שבעת המודרנית הפך לכלי לאפיון אישיות.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
חתן פרס נובל לשנת 2022: במודלים האקלימיים הנוכחיים חסר משתנה חשוב אחד שהופך את כל התמונה

יאן יקיאלק

"אני קורא לזה 'הפיל שבחדר'", אומר ג'ון קלאוזר בריאיון שאנו עורכים, וטוען כי "משבר האקלים" אינו מה שמציירים לנו "עיתונאים סנסציוניים ופוליטיקאים לא ישרים". ריאיון שובר מוסכמות בנושא החם ביותר עם חתן פרס נובל לפיזיקה

להבין את מחיר הזמן: הכלכלנים שטוענים שמחירי המוצרים בעולם למעשה יורדים

יאן יקיאלק

בזמן שכותרות העיתונים פסימיות ומדאיגות, הכלכלן ד"ר גייל פולי ושותפו פרסמו ספר חדש שובר מוסכמות המראה כי החברה שלנו נמצאת במגמה הפוכה של שפע, ולא של מחסור. ריאיון

"כלי התקשורת המרכזיים יוצרים קונצנזוס מזויף בנושא מסוים, תמימות דעים שלמעשה אינה קיימת, וכך משכנעים אותנו להתיישר לפי זה"

יאן יקיאלק

סטלה מוראביטו, לשעבר אנליסטית ב-CIA, טוענת בריאיון למגזין אפוק כי התקשורת והפוליטיקאים מנצלים פרצה הקיימת בפסיכולוגיה שלנו כבני אדם כדי לשכנע אותנו להאמין לנרטיבים מסוימים

תמונה למחשבה – מה זה ליברליזם? והאם אתם ליברלים אמיתיים?

איל לוינטר

ביטויים כמו "המחנה הליברלי" ו"העיר הליברלית" נפוצים היום בשיח התקשורתי. אבל מהו בכלל ליברליזם?

האיגניקה החדשה: המדע של סינון ה״לא רצויים״ חוזר

מאיה מזרחי

האם תהליך מדעי דומה לזה שזכור לרעה ממלחמת העולם השנייה חוזר? ריאיון עם ד"ר קאלום מקלר, מומחה לביו-אתיקה אנושית, על ההשלכות הפילוסופיות של סינון עוברים ובדיקות גנטיות המבוצעות היום בהיקף הולך וגדל

מוקפים בפסיכופתים – ״המגפה השקטה״ שמציפה את החברה

מאיה מזרחי

הם בפוליטיקה, בצבא, בבורסה ובחברות גדולות, אבל אנחנו לא מודעים אליהם – מה הופך פסיכופתים לכאלה והאם יש היום יותר אנשים בחברה עם מאפיינים פסיכופתיים? ריאיון עומק עם פרופ' רוברט דאגלס הייר, מומחה עולמי לפסיכופתיה

שתפו: