הרשמה לניוזלטר

העתידן, פרופ' דוד פסיג, מאמין שהיהדות נמצאת במלכוד. הוא חקר את ההיסטוריה ומזהה דפוסים חוזרים ונשנים שהפילו את העם היהודי כבר ארבע פעמים, וכעת נוקשים בדלתנו בפעם החמישית. בספרו החדש "המפלה החמישית" הוא מזהיר מכך, ומציע מה לעשות כדי למנוע זאת. ריאיון

איל לוינטר | 10 במרץ 2021 | חברה והיסטוריה | 15 דק׳

עתיד היהדות

כשראיינתי לראשונה את פרופ' דוד פסיג, המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, כלכליות-חברתיות וחינוכיות, זה היה ב-2019. ישבנו אז לקפה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, ובמשך שעה וחצי שוחחנו על שורה של תחזיות שציין במאמריו, הרצאותיו וספריו, אשר התממשו, כמו המתקפה על ה"סמלים של הסדר הכלכלי והגלובלי" (פיגועי ה-11 בספטמבר) והמשבר הכלכלי של 2008. דיברנו על מודלים המסבירים כיצד מערכות ותהליכים מתפתחים על בסיס דפוסים הגיוניים, ועל תחזיות עתידיות והסבירות שיקרו, בהן עימות גלובלי אי שם בשנות ה-20, והסיכוי שצה"ל ייאלץ בעתיד להיכנס קרקעית לסוריה.

אך בימים אלה מוציא פסיג ספר השונה מקודמיו. בספרו הרביעי במספר ("המפלה החמישית") פסיג משתמש במתודולוגיה ייחודית לניתוח דפוסים מההיסטוריה כדי להזהיר מפני לא פחות מאשר מלחמת אזרחים הרסנית שתתרחש במדינת ישראל בשנות ה-40, ותוביל להופעתה של חברה שסועה שזמנה קצוב – כפי שקרה פעמים מספר בהיסטוריה של העם היהודי ועלול לקרות שוב כעת.

כדי להבין את התזה שלו שוחחנו שוב, הפעם בזום. "החברה הישראלית מתגלגלת לא נכון מהרבה מאוד בחינות, לא צריך להיות עתידן כדי לומר זאת, היום כולם מרגישים את זה", הוא אומר לי. "זה דורות שילדים אינם לומדים על עברם הרחוק, בוודאי לא באופן סדור. הנרטיב שמעבירים מילדות ועד לבגרות עוסק בעיקר בתיאור כיצד אויבינו החיצוניים – החל באשורים ובבבלים דרך הרומאים והנוצרים וכלה בגרמנים ובמוסלמים, ומי לא בעצם – המיטו על אבותינו, ברשעותם, את האסונות שמעצבים את חגינו ואת ימי הזיכרון שלנו. ולא רק זאת, מלמדים את הילדים בעיקר ש'מעטים גברו על רבים' וש'טמאים ניתנו ביד טהורים'. לא מלמדים אותם על מלחמות האזרחים של עם ישראל הקדום – של ממלכת יהודה החשמונאית ושל ירושלים הרומאית".

שתפו את הכתבה:

הדמייה של בית המקדש השני על רקע ירושלים העכשווית (תמונת אילוסטרציה) | צילום: [Shutterstock, Dennis Jarvis/CC BY-SA 2.0]

עתיד היהדות

העתידן, פרופ' דוד פסיג, מאמין שהיהדות נמצאת במלכוד. הוא חקר את ההיסטוריה ומזהה דפוסים חוזרים ונשנים שהפילו את העם היהודי כבר ארבע פעמים, וכעת נוקשים בדלתנו בפעם החמישית. בספרו החדש "המפלה החמישית" הוא מזהיר מכך, ומציע מה לעשות כדי למנוע זאת. ריאיון

איל לוינטר | 10 במרץ 2021 | חברה והיסטוריה | 15 דק׳

הדמייה של בית המקדש השני על רקע ירושלים העכשווית (תמונת אילוסטרציה) | צילום: [Shutterstock, Dennis Jarvis/CC BY-SA 2.0]

כשראיינתי לראשונה את פרופ' דוד פסיג, המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, כלכליות-חברתיות וחינוכיות, זה היה ב-2019. ישבנו אז לקפה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, ובמשך שעה וחצי שוחחנו על שורה של תחזיות שציין במאמריו, הרצאותיו וספריו, אשר התממשו, כמו המתקפה על ה"סמלים של הסדר הכלכלי והגלובלי" (פיגועי ה-11 בספטמבר) והמשבר הכלכלי של 2008. דיברנו על מודלים המסבירים כיצד מערכות ותהליכים מתפתחים על בסיס דפוסים הגיוניים, ועל תחזיות עתידיות והסבירות שיקרו, בהן עימות גלובלי אי שם בשנות ה-20, והסיכוי שצה"ל ייאלץ בעתיד להיכנס קרקעית לסוריה.

אך בימים אלה מוציא פסיג ספר השונה מקודמיו. בספרו הרביעי במספר ("המפלה החמישית") פסיג משתמש במתודולוגיה ייחודית לניתוח דפוסים מההיסטוריה כדי להזהיר מפני לא פחות מאשר מלחמת אזרחים הרסנית שתתרחש במדינת ישראל בשנות ה-40, ותוביל להופעתה של חברה שסועה שזמנה קצוב – כפי שקרה פעמים מספר בהיסטוריה של העם היהודי ועלול לקרות שוב כעת.

כדי להבין את התזה שלו שוחחנו שוב, הפעם בזום. "החברה הישראלית מתגלגלת לא נכון מהרבה מאוד בחינות, לא צריך להיות עתידן כדי לומר זאת, היום כולם מרגישים את זה", הוא אומר לי. "זה דורות שילדים אינם לומדים על עברם הרחוק, בוודאי לא באופן סדור. הנרטיב שמעבירים מילדות ועד לבגרות עוסק בעיקר בתיאור כיצד אויבינו החיצוניים – החל באשורים ובבבלים דרך הרומאים והנוצרים וכלה בגרמנים ובמוסלמים, ומי לא בעצם – המיטו על אבותינו, ברשעותם, את האסונות שמעצבים את חגינו ואת ימי הזיכרון שלנו. ולא רק זאת, מלמדים את הילדים בעיקר ש'מעטים גברו על רבים' וש'טמאים ניתנו ביד טהורים'. לא מלמדים אותם על מלחמות האזרחים של עם ישראל הקדום – של ממלכת יהודה החשמונאית ושל ירושלים הרומאית".

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מחיר הסָפֵק – המלט והרס ערכי המערב

קנת להפייב

בסביבות 1600, השנה בה נכתב המחזה "המלט", חלו תמורות רבות באירופה בתחום המדע ובחקר האמת. אנשים רבים תפסו אותן כחיוביות בעוד...

אשלי רינדסברג ומלחמתו במפעל לסילוף ההיסטוריה של הניו יורק טיימס

יאן יקיאלק

המסע של אשלי רינדסברג, עיתונאי יהודי, להוציא לאור ספר העוסק בהיסטוריה של עיתון "הניו יורק טיימס" היה רצוף...

האם הבודהא היה אתאיסט?

איל לוינטר

בדצמבר 1961 יצא ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, לביקור ממלכתי בבורמה כשלצידו יצחק נבון, לימים הנשיא החמישי של ישראל. בן-גוריון גילה סקרנות...

במשך שנים החשיבו רבים את הסיפור המקראי על סדום ועמורה כמשל – כעת קושרים אותו לקטסטרופה אמיתית שאירעה

דינה גורדון

אין-ספור פרשנויות ניתנו לסיפור המפורסם בספר בראשית על הריסתן של...

ניקולס שיילן היה קצין התוכנה הראשי של חיל האוויר האמריקני – הוא עזב כדי להזהיר את העולם מהאיומים הגדולים של הבינה המלאכותית

יאן יקיאלק

ב-2005 נודע לעולם על יחידת עילית אמריקנית המורכבת משלושה...

הנבואה של סולז'ניצין על התמוטטות המערב

איל לוינטר

רבים שמעו על השם "אלכסנדר סולז'ניצין", זוכה פרס נובל לספרות ואחד היוצרים הרוסים הגדולים בכל הזמנים, שיצירותיו, כך נטען, סייעו...

האמנות האבודה של גידול ילדים – מה תרבויות קדומות יכולות ללמד אותנו

מאיה מזרחי

ד"ר מיקלין דוקלף זוכרת את הרגע בו הגיעה לתחתית בתור אימא. זה היה בשעה חמש לפנות בוקר באחד מימי...

תחקיר מיוחד: התפרצות מגפת הקורונה – הטיוח והמאמצים לקבוע את הנרטיב לגבי מוצאו של הנגיף

ג'ף קרלסון, הנס מאנקה

בניסיון למנוע התפרצות נוספת נוסח מגפת הסארס, מדענים סינים ומערביים חיפשו אחר נגיפים...

שתפו: