כניסה
הרשמה לניוזלטר

העתידן, פרופ' דוד פסיג, מאמין שהיהדות נמצאת במלכוד. הוא חקר את ההיסטוריה ומזהה דפוסים חוזרים ונשנים שהפילו את העם היהודי כבר ארבע פעמים, וכעת נוקשים בדלתנו בפעם החמישית. בספרו החדש "המפלה החמישית" הוא מזהיר מכך, ומציע מה לעשות כדי למנוע זאת. ריאיון

איל לוינטר | 10 במרץ 2021 | חברה והיסטוריה | 15 דק׳

עתיד היהדות

כשראיינתי לראשונה את פרופ' דוד פסיג, המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, כלכליות-חברתיות וחינוכיות, זה היה ב-2019. ישבנו אז לקפה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, ובמשך שעה וחצי שוחחנו על שורה של תחזיות שציין במאמריו, הרצאותיו וספריו, אשר התממשו, כמו המתקפה על ה"סמלים של הסדר הכלכלי והגלובלי" (פיגועי ה-11 בספטמבר) והמשבר הכלכלי של 2008. דיברנו על מודלים המסבירים כיצד מערכות ותהליכים מתפתחים על בסיס דפוסים הגיוניים, ועל תחזיות עתידיות והסבירות שיקרו, בהן עימות גלובלי אי שם בשנות ה-20, והסיכוי שצה"ל ייאלץ בעתיד להיכנס קרקעית לסוריה.

אך בימים אלה מוציא פסיג ספר השונה מקודמיו. בספרו הרביעי במספר ("המפלה החמישית") פסיג משתמש במתודולוגיה ייחודית לניתוח דפוסים מההיסטוריה כדי להזהיר מפני לא פחות מאשר מלחמת אזרחים הרסנית שתתרחש במדינת ישראל בשנות ה-40, ותוביל להופעתה של חברה שסועה שזמנה קצוב – כפי שקרה פעמים מספר בהיסטוריה של העם היהודי ועלול לקרות שוב כעת.

כדי להבין את התזה שלו שוחחנו שוב, הפעם בזום. "החברה הישראלית מתגלגלת לא נכון מהרבה מאוד בחינות, לא צריך להיות עתידן כדי לומר זאת, היום כולם מרגישים את זה", הוא אומר לי. "זה דורות שילדים אינם לומדים על עברם הרחוק, בוודאי לא באופן סדור. הנרטיב שמעבירים מילדות ועד לבגרות עוסק בעיקר בתיאור כיצד אויבינו החיצוניים – החל באשורים ובבבלים דרך הרומאים והנוצרים וכלה בגרמנים ובמוסלמים, ומי לא בעצם – המיטו על אבותינו, ברשעותם, את האסונות שמעצבים את חגינו ואת ימי הזיכרון שלנו. ולא רק זאת, מלמדים את הילדים בעיקר ש'מעטים גברו על רבים' וש'טמאים ניתנו ביד טהורים'. לא מלמדים אותם על מלחמות האזרחים של עם ישראל הקדום – של ממלכת יהודה החשמונאית ושל ירושלים הרומאית".

הדמייה של בית המקדש השני על רקע ירושלים העכשווית (תמונת אילוסטרציה) | צילום: [Shutterstock, Dennis Jarvis/CC BY-SA 2.0]

עתיד היהדות

העתידן, פרופ' דוד פסיג, מאמין שהיהדות נמצאת במלכוד. הוא חקר את ההיסטוריה ומזהה דפוסים חוזרים ונשנים שהפילו את העם היהודי כבר ארבע פעמים, וכעת נוקשים בדלתנו בפעם החמישית. בספרו החדש "המפלה החמישית" הוא מזהיר מכך, ומציע מה לעשות כדי למנוע זאת. ריאיון

איל לוינטר | 10 במרץ 2021 | חברה והיסטוריה | 15 דק׳

הדמייה של בית המקדש השני על רקע ירושלים העכשווית (תמונת אילוסטרציה) | צילום: [Shutterstock, Dennis Jarvis/CC BY-SA 2.0]

כשראיינתי לראשונה את פרופ' דוד פסיג, המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, כלכליות-חברתיות וחינוכיות, זה היה ב-2019. ישבנו אז לקפה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, ובמשך שעה וחצי שוחחנו על שורה של תחזיות שציין במאמריו, הרצאותיו וספריו, אשר התממשו, כמו המתקפה על ה"סמלים של הסדר הכלכלי והגלובלי" (פיגועי ה-11 בספטמבר) והמשבר הכלכלי של 2008. דיברנו על מודלים המסבירים כיצד מערכות ותהליכים מתפתחים על בסיס דפוסים הגיוניים, ועל תחזיות עתידיות והסבירות שיקרו, בהן עימות גלובלי אי שם בשנות ה-20, והסיכוי שצה"ל ייאלץ בעתיד להיכנס קרקעית לסוריה.

אך בימים אלה מוציא פסיג ספר השונה מקודמיו. בספרו הרביעי במספר ("המפלה החמישית") פסיג משתמש במתודולוגיה ייחודית לניתוח דפוסים מההיסטוריה כדי להזהיר מפני לא פחות מאשר מלחמת אזרחים הרסנית שתתרחש במדינת ישראל בשנות ה-40, ותוביל להופעתה של חברה שסועה שזמנה קצוב – כפי שקרה פעמים מספר בהיסטוריה של העם היהודי ועלול לקרות שוב כעת.

כדי להבין את התזה שלו שוחחנו שוב, הפעם בזום. "החברה הישראלית מתגלגלת לא נכון מהרבה מאוד בחינות, לא צריך להיות עתידן כדי לומר זאת, היום כולם מרגישים את זה", הוא אומר לי. "זה דורות שילדים אינם לומדים על עברם הרחוק, בוודאי לא באופן סדור. הנרטיב שמעבירים מילדות ועד לבגרות עוסק בעיקר בתיאור כיצד אויבינו החיצוניים – החל באשורים ובבבלים דרך הרומאים והנוצרים וכלה בגרמנים ובמוסלמים, ומי לא בעצם – המיטו על אבותינו, ברשעותם, את האסונות שמעצבים את חגינו ואת ימי הזיכרון שלנו. ולא רק זאת, מלמדים את הילדים בעיקר ש'מעטים גברו על רבים' וש'טמאים ניתנו ביד טהורים'. לא מלמדים אותם על מלחמות האזרחים של עם ישראל הקדום – של ממלכת יהודה החשמונאית ושל ירושלים הרומאית".

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
"מערכת השליטה בכסף התעצמה ויש ניסיון לדחוק החוצה את המזומן. יש שיאמרו שזה בגלל נוחות ויעילות ויש שיאמרו שזה כדי לקחת לנו את הכוח בו אנו מחזיקים"

איל לוינטר

בשנה האחרונה, בנקים מרכזיים ברחבי...

"המלחמה הרכה" של האפליקציה המסוכנת ביותר בעולם

אנדרס קור, אנדרו ת'ורנברוק

תחקיר שערך בנובמבר 2021 "כתב העת לסיכונים פוליטיים" (The Journal of Political Risk), ז'ורנל העובר ביקורת עמיתים, מצא כי טיקטוק (TikTok),...

יחסים במשפחה, מגפות ותורת הגמול – מה אפשר ללמוד מהתנ"ך על ימינו?

מאיה מזרחי

"עברתי מטמורפוזה", אומר לי הרב נחמיה שטיינברגר (38), מנהל המכינה החרדית של האוניברסיטה העברית...

פלישת הרובוטים: ביפן הם לא רק מטפלים בקשישים, הם גם משנים את מבנה התא המשפחתי, עורכים תפילות ונותנים עצות במקדשים

דינה גורדון

סאקי סאקאמוטו, קשישה בת 79 החיה בבית האבות "שין טומי" בטוקיו, אוהבת...

המלחמה על החקלאים: בעולם מעבירים חוקים המגבילים את ייצור המזון ומעלים מחירים, לטובת מדיניות סביבתית

רקפת תבור

הנס, גבר בשנות ה-40 לחייו, הוא דור חמישי בעסק משפחתי המגדל חיטה במישורים...

"נכנסנו לטריטוריה חדשה. מדינות, תאגידים, בנקים ומשקי בית חייבים יותר מאשר הם יכולים להחזיר. אני מעריך שהמשבר הזה יתפוצץ בעתיד הקרוב"

איל לוינטר

"האם אנחנו שוב בפתחו של משבר כלכלי עולמי כפי...

חידת הנבואות של נוסטרדמוס

מאיה מזרחי

בעולם יש אנשים יוצאים מגדר הרגיל. מיכאל דה נוסטרדם (1566-1503), הידוע בשמו הלטיני "נוסטרדמוס", היה אחד מהם. במשך מאות שנים, תחזיותיו של...

התוכנית של האו"ם – שינוי האוניברסיטאות, שליטה בנרטיב

איל לוינטר

האו"ם הוא "הבעלים של המדע" ו"העולם צריך לדעת את זה", אמרה בספטמבר השנה מליסה פלמינג, ראש המחלקה לתקשורת...

שתפו: