כניסה
הרשמה לניוזלטר

העתידן, פרופ’ דוד פסיג, מאמין שהיהדות נמצאת במלכוד. הוא חקר את ההיסטוריה ומזהה דפוסים חוזרים ונשנים שהפילו את העם היהודי כבר ארבע פעמים, וכעת נוקשים בדלתנו בפעם החמישית. בספרו החדש “המפלה החמישית” הוא מזהיר מכך, ומציע מה לעשות כדי למנוע זאת. ריאיון

איל לוינטר | 10 במרץ 2021 | חברה והיסטוריה | 15 דק׳

עתיד היהדות

כשראיינתי לראשונה את פרופ' דוד פסיג, המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, כלכליות-חברתיות וחינוכיות, זה היה ב-2019. ישבנו אז לקפה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, ובמשך שעה וחצי שוחחנו על שורה של תחזיות שציין במאמריו, הרצאותיו וספריו, אשר התממשו, כמו המתקפה על ה"סמלים של הסדר הכלכלי והגלובלי" (פיגועי ה-11 בספטמבר) והמשבר הכלכלי של 2008. דיברנו על מודלים המסבירים כיצד מערכות ותהליכים מתפתחים על בסיס דפוסים הגיוניים, ועל תחזיות עתידיות והסבירות שיקרו, בהן עימות גלובלי אי שם בשנות ה-20, והסיכוי שצה"ל ייאלץ בעתיד להיכנס קרקעית לסוריה.

אך בימים אלה מוציא פסיג ספר השונה מקודמיו. בספרו הרביעי במספר ("המפלה החמישית") פסיג משתמש במתודולוגיה ייחודית לניתוח דפוסים מההיסטוריה כדי להזהיר מפני לא פחות מאשר מלחמת אזרחים הרסנית שתתרחש במדינת ישראל בשנות ה-40, ותוביל להופעתה של חברה שסועה שזמנה קצוב – כפי שקרה פעמים מספר בהיסטוריה של העם היהודי ועלול לקרות שוב כעת.

כדי להבין את התזה שלו שוחחנו שוב, הפעם בזום. "החברה הישראלית מתגלגלת לא נכון מהרבה מאוד בחינות, לא צריך להיות עתידן כדי לומר זאת, היום כולם מרגישים את זה", הוא אומר לי. "זה דורות שילדים אינם לומדים על עברם הרחוק, בוודאי לא באופן סדור. הנרטיב שמעבירים מילדות ועד לבגרות עוסק בעיקר בתיאור כיצד אויבינו החיצוניים – החל באשורים ובבבלים דרך הרומאים והנוצרים וכלה בגרמנים ובמוסלמים, ומי לא בעצם – המיטו על אבותינו, ברשעותם, את האסונות שמעצבים את חגינו ואת ימי הזיכרון שלנו. ולא רק זאת, מלמדים את הילדים בעיקר ש'מעטים גברו על רבים' וש'טמאים ניתנו ביד טהורים'. לא מלמדים אותם על מלחמות האזרחים של עם ישראל הקדום – של ממלכת יהודה החשמונאית ושל ירושלים הרומאית".

שתפו את הכתבה:

הדמייה של בית המקדש השני על רקע ירושלים העכשווית (תמונת אילוסטרציה) | צילום: [Shutterstock, Dennis Jarvis/CC BY-SA 2.0]

עתיד היהדות

העתידן, פרופ’ דוד פסיג, מאמין שהיהדות נמצאת במלכוד. הוא חקר את ההיסטוריה ומזהה דפוסים חוזרים ונשנים שהפילו את העם היהודי כבר ארבע פעמים, וכעת נוקשים בדלתנו בפעם החמישית. בספרו החדש “המפלה החמישית” הוא מזהיר מכך, ומציע מה לעשות כדי למנוע זאת. ריאיון

איל לוינטר | 10 במרץ 2021 | חברה והיסטוריה | 15 דק׳

הדמייה של בית המקדש השני על רקע ירושלים העכשווית (תמונת אילוסטרציה) | צילום: [Shutterstock, Dennis Jarvis/CC BY-SA 2.0]

כשראיינתי לראשונה את פרופ' דוד פסיג, המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, כלכליות-חברתיות וחינוכיות, זה היה ב-2019. ישבנו אז לקפה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, ובמשך שעה וחצי שוחחנו על שורה של תחזיות שציין במאמריו, הרצאותיו וספריו, אשר התממשו, כמו המתקפה על ה"סמלים של הסדר הכלכלי והגלובלי" (פיגועי ה-11 בספטמבר) והמשבר הכלכלי של 2008. דיברנו על מודלים המסבירים כיצד מערכות ותהליכים מתפתחים על בסיס דפוסים הגיוניים, ועל תחזיות עתידיות והסבירות שיקרו, בהן עימות גלובלי אי שם בשנות ה-20, והסיכוי שצה"ל ייאלץ בעתיד להיכנס קרקעית לסוריה.

אך בימים אלה מוציא פסיג ספר השונה מקודמיו. בספרו הרביעי במספר ("המפלה החמישית") פסיג משתמש במתודולוגיה ייחודית לניתוח דפוסים מההיסטוריה כדי להזהיר מפני לא פחות מאשר מלחמת אזרחים הרסנית שתתרחש במדינת ישראל בשנות ה-40, ותוביל להופעתה של חברה שסועה שזמנה קצוב – כפי שקרה פעמים מספר בהיסטוריה של העם היהודי ועלול לקרות שוב כעת.

כדי להבין את התזה שלו שוחחנו שוב, הפעם בזום. "החברה הישראלית מתגלגלת לא נכון מהרבה מאוד בחינות, לא צריך להיות עתידן כדי לומר זאת, היום כולם מרגישים את זה", הוא אומר לי. "זה דורות שילדים אינם לומדים על עברם הרחוק, בוודאי לא באופן סדור. הנרטיב שמעבירים מילדות ועד לבגרות עוסק בעיקר בתיאור כיצד אויבינו החיצוניים – החל באשורים ובבבלים דרך הרומאים והנוצרים וכלה בגרמנים ובמוסלמים, ומי לא בעצם – המיטו על אבותינו, ברשעותם, את האסונות שמעצבים את חגינו ואת ימי הזיכרון שלנו. ולא רק זאת, מלמדים את הילדים בעיקר ש'מעטים גברו על רבים' וש'טמאים ניתנו ביד טהורים'. לא מלמדים אותם על מלחמות האזרחים של עם ישראל הקדום – של ממלכת יהודה החשמונאית ושל ירושלים הרומאית".

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
חוכמה עתיקה שאבדה – איך להיות אדם על פי קוד האבירות

איל לוינטר

ב-14 באפריל 1912 התנגשה ספינת הטיטניק בקרחון בעת שהפליגה באוקיאנוס הצפון אטלנטי ושלוש שעות לאחר מכן ירדה למצולות. כ-74...

כיצד עובד הפחד – או מה גורם לממשלות בעת מצוקה להפר זכויות יסוד בסיסיות, ולציבור לשתף איתן פעולה

מאיה מזרחי

"אנו צריכים לצאת למסע ציד כנגד הלא מחוסנים. זו חובה של כל אזרח שרוצה להמשיך...

“ויקיפדיה מקדמת את נקודת המבט של הממסד. זוהי נקודת המבט שמקודמת על ידי בעלי העוצמה”

יאן יקיאלק

אין זו הפעם הראשונה שאני משוחח עם לארי סנגר, אחד ממייסדי ויקיפדיה, אך זו הפעם הראשונה...

הנשים שלחמו בנאצים

דינה גורדון

השנה הייתה 1943, אמצע מלחמת העולם השנייה. רניה קוקילקה (Kukielka) בת ה-19, עמדה בתחנת הרכבת בוורשה לצד אנשים נוספים. ליבה הלם בפראות והקור העז...

מדוע יש פירמידות ברחבי העולם?

רקפת תבור

לאורך ההיסטוריה האנושית מבני הפירמידות לא הפסיקו לעורר תהיות על הציוויליזציות שהקימו אותן. בעוד שרובנו מכירים את הפירמידות הגדולות...

משפחות חזקות יוצרות חברה טובה. אז מדוע הפמיניזם הרדיקלי מנסה לשנות אותן?

איל לוינטר

המשפחה היא אבן היסוד של כל התרבויות האנושיות. הדבק שהחזיק את החברה יחד במשך דורות ושימש כמצע...

“היום לגברים יש רק מחצית מספירות הזרע שהיו לסבים שלהם, ואישה בת 20 פחות פורייה ממה שסבתה הייתה בגיל 35”

מאיה מזרחי

"אם גם אתם חשים סקפטים לגבי הנושא הזה, זה בסדר. גם אני הייתי...

מה קורה כשבוקר אחד קם מהנדס תוכנה ומחליט להדליף 950 מסמכים פנימיים של גוגל

ג'ושוע פיליפ

זאק וורהיס היה מהנדס תוכנה בגוגל שאהב את עבודתו. הוא השתכר כ-250 אלף דולר בשנה ונהנה מתנאי עבודה...

שתפו: