כניסה
הרשמה לניוזלטר

העתידן, פרופ' דוד פסיג, מאמין שהיהדות נמצאת במלכוד. הוא חקר את ההיסטוריה ומזהה דפוסים חוזרים ונשנים שהפילו את העם היהודי כבר ארבע פעמים, וכעת נוקשים בדלתנו בפעם החמישית. בספרו החדש "המפלה החמישית" הוא מזהיר מכך, ומציע מה לעשות כדי למנוע זאת. ריאיון

איל לוינטר | 10 במרץ 2021 | חברה והיסטוריה | 15 דק׳

עתיד היהדות

כשראיינתי לראשונה את פרופ' דוד פסיג, המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, כלכליות-חברתיות וחינוכיות, זה היה ב-2019. ישבנו אז לקפה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, ובמשך שעה וחצי שוחחנו על שורה של תחזיות שציין במאמריו, הרצאותיו וספריו, אשר התממשו, כמו המתקפה על ה"סמלים של הסדר הכלכלי והגלובלי" (פיגועי ה-11 בספטמבר) והמשבר הכלכלי של 2008. דיברנו על מודלים המסבירים כיצד מערכות ותהליכים מתפתחים על בסיס דפוסים הגיוניים, ועל תחזיות עתידיות והסבירות שיקרו, בהן עימות גלובלי אי שם בשנות ה-20, והסיכוי שצה"ל ייאלץ בעתיד להיכנס קרקעית לסוריה.

אך בימים אלה מוציא פסיג ספר השונה מקודמיו. בספרו הרביעי במספר ("המפלה החמישית") פסיג משתמש במתודולוגיה ייחודית לניתוח דפוסים מההיסטוריה כדי להזהיר מפני לא פחות מאשר מלחמת אזרחים הרסנית שתתרחש במדינת ישראל בשנות ה-40, ותוביל להופעתה של חברה שסועה שזמנה קצוב – כפי שקרה פעמים מספר בהיסטוריה של העם היהודי ועלול לקרות שוב כעת.

כדי להבין את התזה שלו שוחחנו שוב, הפעם בזום. "החברה הישראלית מתגלגלת לא נכון מהרבה מאוד בחינות, לא צריך להיות עתידן כדי לומר זאת, היום כולם מרגישים את זה", הוא אומר לי. "זה דורות שילדים אינם לומדים על עברם הרחוק, בוודאי לא באופן סדור. הנרטיב שמעבירים מילדות ועד לבגרות עוסק בעיקר בתיאור כיצד אויבינו החיצוניים – החל באשורים ובבבלים דרך הרומאים והנוצרים וכלה בגרמנים ובמוסלמים, ומי לא בעצם – המיטו על אבותינו, ברשעותם, את האסונות שמעצבים את חגינו ואת ימי הזיכרון שלנו. ולא רק זאת, מלמדים את הילדים בעיקר ש'מעטים גברו על רבים' וש'טמאים ניתנו ביד טהורים'. לא מלמדים אותם על מלחמות האזרחים של עם ישראל הקדום – של ממלכת יהודה החשמונאית ושל ירושלים הרומאית".

הדמייה של בית המקדש השני על רקע ירושלים העכשווית (תמונת אילוסטרציה) | צילום: [Shutterstock, Dennis Jarvis/CC BY-SA 2.0]

עתיד היהדות

העתידן, פרופ' דוד פסיג, מאמין שהיהדות נמצאת במלכוד. הוא חקר את ההיסטוריה ומזהה דפוסים חוזרים ונשנים שהפילו את העם היהודי כבר ארבע פעמים, וכעת נוקשים בדלתנו בפעם החמישית. בספרו החדש "המפלה החמישית" הוא מזהיר מכך, ומציע מה לעשות כדי למנוע זאת. ריאיון

איל לוינטר | 10 במרץ 2021 | חברה והיסטוריה | 15 דק׳

הדמייה של בית המקדש השני על רקע ירושלים העכשווית (תמונת אילוסטרציה) | צילום: [Shutterstock, Dennis Jarvis/CC BY-SA 2.0]

כשראיינתי לראשונה את פרופ' דוד פסיג, המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, כלכליות-חברתיות וחינוכיות, זה היה ב-2019. ישבנו אז לקפה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, ובמשך שעה וחצי שוחחנו על שורה של תחזיות שציין במאמריו, הרצאותיו וספריו, אשר התממשו, כמו המתקפה על ה"סמלים של הסדר הכלכלי והגלובלי" (פיגועי ה-11 בספטמבר) והמשבר הכלכלי של 2008. דיברנו על מודלים המסבירים כיצד מערכות ותהליכים מתפתחים על בסיס דפוסים הגיוניים, ועל תחזיות עתידיות והסבירות שיקרו, בהן עימות גלובלי אי שם בשנות ה-20, והסיכוי שצה"ל ייאלץ בעתיד להיכנס קרקעית לסוריה.

אך בימים אלה מוציא פסיג ספר השונה מקודמיו. בספרו הרביעי במספר ("המפלה החמישית") פסיג משתמש במתודולוגיה ייחודית לניתוח דפוסים מההיסטוריה כדי להזהיר מפני לא פחות מאשר מלחמת אזרחים הרסנית שתתרחש במדינת ישראל בשנות ה-40, ותוביל להופעתה של חברה שסועה שזמנה קצוב – כפי שקרה פעמים מספר בהיסטוריה של העם היהודי ועלול לקרות שוב כעת.

כדי להבין את התזה שלו שוחחנו שוב, הפעם בזום. "החברה הישראלית מתגלגלת לא נכון מהרבה מאוד בחינות, לא צריך להיות עתידן כדי לומר זאת, היום כולם מרגישים את זה", הוא אומר לי. "זה דורות שילדים אינם לומדים על עברם הרחוק, בוודאי לא באופן סדור. הנרטיב שמעבירים מילדות ועד לבגרות עוסק בעיקר בתיאור כיצד אויבינו החיצוניים – החל באשורים ובבבלים דרך הרומאים והנוצרים וכלה בגרמנים ובמוסלמים, ומי לא בעצם – המיטו על אבותינו, ברשעותם, את האסונות שמעצבים את חגינו ואת ימי הזיכרון שלנו. ולא רק זאת, מלמדים את הילדים בעיקר ש'מעטים גברו על רבים' וש'טמאים ניתנו ביד טהורים'. לא מלמדים אותם על מלחמות האזרחים של עם ישראל הקדום – של ממלכת יהודה החשמונאית ושל ירושלים הרומאית".

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
אינדיאנה ג׳ונס של האמנות

מאיה מזרחי

הוא חשף מה מסתתר מאחורי הציורים של גדולי האמנים, וגילה לטענתו את מיקום ״הגביע הקדוש״ של עולם האמנות - יצירת המופת החבויה של לאונרדו דה-וינצ׳י. כעת טוען מאוריצ׳יו סרצ׳יני שהיצירות במוזיאונים כמו הלובר - אינם מה שנראה לנו, ושציורים רבים שנקנים אינם מקוריים. ״זה מביש כשאת מבינה איך מתנהל שוק האמנות שמגלגל מיליארדי דולרים״, אומר בראיון האיש ששימש השראה לכתיבת ״צופן דה-וינצ׳י״

5 עקרונות השלטון של הקיסר האגדי

בן קמינסקי

היה זה ב-627 לספירה, כשמכת ארבה סיכנה את כל היבול בשטחה של שושלת טאנג. כולם כבר הבחינו בכך שהקיסר הצעיר שעלה לשלטון, טאי דזונג, בנו של מייסד השושלת, היה מיוחד, שונה. אבל באותו יום, הפקידים

"זה הכלא הגדול בעולם באוויר הפתוח, ואני נולדתי בו"

יאן יקיאלק

נורי טורקל נולד במחנה עבודה בכפייה לחינוך מחדש, הצליח לברוח מסין והיום מכהן כסגן יו"ר הוועדה לחופש דת בין-לאומי. בריאיון למגזין אפוק הוא מביא הצצה לזוועות המתרחשות בימים אלה במה שמכונה "בית הכלא הגדול ביותר בעולם"

כוח המחץ: הגנרל שהפסיק להפסיד לאל-קאעידה

איל לוינטר

גנרל סטנלי מק'קריסטל, מפקד היחידות המיוחדות האמריקניות בעיראק, הפסיק להפסיד לאל-קאעידה רק לאחר שהמציא שיטה רדיקלית לניהול צוותים, ונטש דוקטרינות ישנות. מה ניתן ללמוד ממנו וכיצד זה קשור דווקא לעולם העסקים?

הפקידים הם בבואה של השליט

בן קמינסקי

סה-מא גואנג היה היסטוריון, משורר ויועץ בכיר בחצר שושלת סונג הצפונית (1027-960). יום אחד הוא הורה למשרתו ללכת לשוק ולמכור את סוסו. ״עליך לספר לקונים שצבע השיער של הסוס יפה מאוד, שהוא גבוה מאוד,

שנת הסוס

יינג וון, דואו-יו ג׳ונג

אם נולדתם במקרה באחת מהשנים 1942, 1954, 1966, 1978, 1990, 2002 או 2014, אז לפי גלגל המזלות הסיני נולדתם בשנת הסוס. שנת הסוס החלה ב-31 בינואר, כשסינים ברחבי העולם חגגו את ראש השנה הסיני. הסוס מסמל בתרבות הסינית אופי חזק עם שאיפה לרוץ

שתפו: