כניסה
הרשמה לניוזלטר

העתידן, פרופ' דוד פסיג, מאמין שהיהדות נמצאת במלכוד. הוא חקר את ההיסטוריה ומזהה דפוסים חוזרים ונשנים שהפילו את העם היהודי כבר ארבע פעמים, וכעת נוקשים בדלתנו בפעם החמישית. בספרו החדש "המפלה החמישית" הוא מזהיר מכך, ומציע מה לעשות כדי למנוע זאת. ריאיון

איל לוינטר | 10 במרץ 2021 | חברה והיסטוריה | 15 דק׳

עתיד היהדות

כשראיינתי לראשונה את פרופ' דוד פסיג, המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, כלכליות-חברתיות וחינוכיות, זה היה ב-2019. ישבנו אז לקפה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, ובמשך שעה וחצי שוחחנו על שורה של תחזיות שציין במאמריו, הרצאותיו וספריו, אשר התממשו, כמו המתקפה על ה"סמלים של הסדר הכלכלי והגלובלי" (פיגועי ה-11 בספטמבר) והמשבר הכלכלי של 2008. דיברנו על מודלים המסבירים כיצד מערכות ותהליכים מתפתחים על בסיס דפוסים הגיוניים, ועל תחזיות עתידיות והסבירות שיקרו, בהן עימות גלובלי אי שם בשנות ה-20, והסיכוי שצה"ל ייאלץ בעתיד להיכנס קרקעית לסוריה.

אך בימים אלה מוציא פסיג ספר השונה מקודמיו. בספרו הרביעי במספר ("המפלה החמישית") פסיג משתמש במתודולוגיה ייחודית לניתוח דפוסים מההיסטוריה כדי להזהיר מפני לא פחות מאשר מלחמת אזרחים הרסנית שתתרחש במדינת ישראל בשנות ה-40, ותוביל להופעתה של חברה שסועה שזמנה קצוב – כפי שקרה פעמים מספר בהיסטוריה של העם היהודי ועלול לקרות שוב כעת.

כדי להבין את התזה שלו שוחחנו שוב, הפעם בזום. "החברה הישראלית מתגלגלת לא נכון מהרבה מאוד בחינות, לא צריך להיות עתידן כדי לומר זאת, היום כולם מרגישים את זה", הוא אומר לי. "זה דורות שילדים אינם לומדים על עברם הרחוק, בוודאי לא באופן סדור. הנרטיב שמעבירים מילדות ועד לבגרות עוסק בעיקר בתיאור כיצד אויבינו החיצוניים – החל באשורים ובבבלים דרך הרומאים והנוצרים וכלה בגרמנים ובמוסלמים, ומי לא בעצם – המיטו על אבותינו, ברשעותם, את האסונות שמעצבים את חגינו ואת ימי הזיכרון שלנו. ולא רק זאת, מלמדים את הילדים בעיקר ש'מעטים גברו על רבים' וש'טמאים ניתנו ביד טהורים'. לא מלמדים אותם על מלחמות האזרחים של עם ישראל הקדום – של ממלכת יהודה החשמונאית ושל ירושלים הרומאית".

הדמייה של בית המקדש השני על רקע ירושלים העכשווית (תמונת אילוסטרציה) | צילום: [Shutterstock, Dennis Jarvis/CC BY-SA 2.0]

הדמייה של בית המקדש השני על רקע ירושלים העכשווית (תמונת אילוסטרציה) | צילום: [Shutterstock, Dennis Jarvis/CC BY-SA 2.0]

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הגבול של החבית נקבע דווקא במקום שבו נמצא המחסור | איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ליביג והבעיה האיראנית

איל לוינטר

כאשר המפתחים פעלו במבנה מבוזר ורופף יותר, גם התוכנה נטתה להיות מודולרית יותר, כלומר מחולקת לחלקים עצמאיים יותר
חוק קונוויי: למה מערכות נראות כמו הארגונים שבנו אותן

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ברנדוליני: למה לבולשיט תמיד יש יתרון

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הנאצים נכנסו לצ'אט: החוק שמסביר את הפוליטיקה ברשת

איל לוינטר

סלע אזהרה מצונאמי
הגדר של צ'סטרטון: הקו שאסור היה לחצות

איל לוינטר

אילוסטרציה: מגזין אפוק.
בארה"ב יהודים פונים למועדוני ירי; באירופה לקרב מגע

עידו פוקס

שתפו: