בישראל קשה לבנות על הים. לא כי אין לנו אדריכלים מוכשרים, אלא בגלל הגבלות שונות, ובעיקר מפני שכמעט אין בארץ מגרשים על קו החוף, בטח שלא בקו ראשון לים.
מה אתם הייתם עושים אם היה לכם שטח במושב בצפון, בקו ראשון לים? משפחה במושב שבי ציון שבגליל המערבי החליטה שהיא תבנה עליו בית שמסרב להיכנע לבינוניות. כדי להוציא את זה לפועל היא הרחיקה למרכז הארץ והביאה את האדריכל פיצו קדם, אחד מהשמות המדוברים בעולם האדריכלות הישראלית, וביקשה ממנו דבר אחד בלבד: "אדריכלות מעולה".
בין הפרויקטים של קדם נמצאת החנות הראשונה של חברת "אפל" בישראל, חידוש בית רכטר, ועוד כמה פרויקטים שזיכו אותו באות העיצוב הישראלי בכל השנים האחרונות. המוטיב החוזר בכולם הוא הצבע הלבן, המשחק עם האור והספרייה הגדולה.

מגדלור על החוף

"הרעיון מאחורי הבית בשבי ציון היה לייצר קופסה שיש לה מראה קוהרנטי והרמוני", מספר קדם, שמקפיד בכל הפרויקטים שלו להימנע מ"אובר-דיזיין" ותחכומים מיותרים. "כיוון שהוא על קו החוף, יושב על דיונת חול ומביט לים, ניסיתי לייצר משהו מאופק באמצעות הצבע הלבן והקווים הגיאומטריים, ועם זאת לתת לו מראה דינמי מאוד, כמו תנועת הים והחול".
את התנועה הזו קדם יצר לכיוון הים, ממזרח למערב, באמצעות פסי אורך של סרגלי אלומיניום שעוטפים את הבית וצבועים בלבן. אחד האתגרים שבבניה ליד הים הוא התחזוקה של הנכס, בגלל קורוזיה למשל, ולכן קדם בחר באלומיניום שהוא חומר קל שלא דורש תחזוקה בכלל.
סרגלי האלומיניום משמשים גם לשליטה באור שנכנס לתוך הבית. הם מסננים אותו וכך יוצרים מראה דינמי. "הבית הזה מאפשר לאור לחדור אליו דרך אותם פסים ולייצר היטלי אור וצל דרמתיים בחלל, כשבלילה נוצר מצב הפוך וכל האור בוקע מהבית החוצה, והוא הופך למעין מגדלור על החוף בשבי ציון", אומר קדם.

לגור בתוך הנוף

בגלל המיקום הייחודי של הנכס על שפת הים, קדם ניסה לטשטש את המחיצה המסורתית בין פנים הבית לחוץ הבית. מי שיעמוד בחלל המרכזי בתוך הבית ויסתכל לכיוון הים ירגיש שהוא כמעט בתוך המים. האפקט הזה נוצר בזכות החלונות השקופים וההפניה של הבית לכיוון הים, ובזכות ההמשכיות שיוצרים הסרגלים.
הבית מורכב משני גושים עיקריים: גוש אחד מרכזי שמרכיב את החלל הגדול בבית המוקדש למשפחה, שגובהו 6 מטרים. הרעיון המרכזי כאן הוא שמי שיעמוד בסלון יוכל ליהנות מכל הנוף שמציע נכס של קו ראשון לים; ומי שיעמוד ביתר החללים בבית יוכל לשמור על קשר עין עם החלל המרכזי. כך הקשר בין בני המשפחה נשמר כמרכזי.
הגוש השני הוא קופסה מרחפת שנראית כאילו מתפרצת לכיוון הים. קדם מספר שהושקע מאמץ הנדסי גדול כדי שכל הגוש הזה יהיה תלוי באוויר וישרה תחושה של קלילות. כך גם נוצר אזור מוצל לגמרי מתחת לחלקו המערבי של הגוש.
בבית עם חלונות גדולים ושקופים, אין ספק שאחד האתגרים בבניה מול הים היא השמש שמגיעה מכיוון מערב בשעות אחר הצהרים. "הנושא עלה בשלבי התכנון", אומר קדם. "פיתחנו מערכת סרגלים חשמלית שיודעת להיפתח ולהפוך לפרגולה. כך שלפי שעות היום ותנאי מזג האוויר אנחנו יכולים לשלוט בהצללה שהיא יוצרת. לדוגמה, בחזית חדר השינה של ההורים ניתן לפתוח את מערכת הסרגלים כלפי מעלה באמצעות מנוע בוכנה ולהפוך אותה למעין גגון שמגן על החלון, ועדיין מתאפשר מבט החוצה. במידת הצורך, בכל הבית יש גם מערכת וילונות פנימיים שמאפשרת סינון של השמש".

כמה שווה קו ראשון?

לפני 20 שנה לאנשים הייתה מוטיבציה פחותה להתגורר ליד הים. היו שחששו מתחזוקת הנכס, והיו שחששו מהרוחות המערביות. מאז המצב השתנה, וחלחל היתרון שבקרבה לים – הנוף. כך המגורים ליד הים התייקרו עם השנים.
"הקו הראשון לים שווה לפחות פי שתיים מהקו השני מאחוריו", אומר מאיר מנחם מחברת נאות שירן המתמחה בשיווק בתי יוקרה. "נכס כזה מתאים בדרך כלל לאנשים שרוצים בית נופש על הים, או לאנשים אמידים שרוצים לגור באזור יוקרתי בסטייל.
"ככל שמתקרבים לתל אביב המחירים עולים במאות אחוזים. בית דומה לזה שבשבי ציון, היה עולה בבית ינאי 9-7 מיליון דולר. בארסוף או בהרצליה פיתוח, בית כזה בקו ראשון לים היה עולה בסביבות 18-15 מיליון דולר".ככה עולה אדריכלות מעולה.