כניסה
הרשמה לניוזלטר

כיצד המוח מפצה את עצמו בעת שאזור אחד נחלש או נפגע

רקפת תבור | 14 בינואר 2018 | מדע וטכנולוגיה | 2 דק׳

כשצריך – המוח מגשר ביעילות בין שני חצאיו

עם השנים המוח שלנו מגיב לאט יותר, הוא חד פחות מבעבר, וגם הזיכרון כבר לא מה שהיה פעם. אולם, מחקר חדש מציע שלא הכול קודר. המחקר חושף מנגנון מפתיע המאפשר למוח לפצות את עצמו על האובדן.

המוח בנוי משתי המיספרות – שני חצאים – ימני ושמאלי. שתי ההמיספרות הן סימטריות, פחות או יותר, כך שרבים מאזורי המוח מופיעים בכפילות, בשתי ההמיספרות. במקרים רבים כל המיספרה מתמודדת באופן עצמאי עם המשימות העומדות בפניה, והתקשורת בין שתי ההמיספרות מוגבלת יחסית.

התקשורת המוגברת בין שני חצאי המוח מאפשרת למוח המתבגר לגבות את האזור הפגוע ולספק לו תחליף

פרופ' סיימון דיוויס מאוניברסיטת דיוק שבארה"ב גילה לאחרונה שכל זה נכון כל עוד אנחנו צעירים יחסית, כשמרבית האזורים במוח מתפקדים באורח תקין. אבל כאשר הדברים משתבשים – ואזור כלשהו כבר אינו מסוגל למלא את המשימות שלו – המוח מפצה על כך כשהוא משפר את הגשרים בין שני חצאיו ונעזר בחלק המקביל בהמיספרה השנייה כדי להשלים את המשימה.

כדי לבדוק כיצד זה מתבצע, פרופ' דיוויס נעזר ב"גרייה מגנטית מוחית" – טכנולוגיה המאפשרת להפעיל או לדכא את פעילותם של אזורים מסוימים במוח באמצעות גירוי מגנטי חיצוני. בשלב הראשון פרופ' דיוויס ביקש מהנבדקים למלא משימה המערבת זיכרון, בשעה שהחוקרים דיכאו את פעילותו של האזור הרלוונטי המטפל בזיכרון בהמיספרה השמאלית.

בהשוואה לפעילות רגילה במשימה דומה, פרופ' דיוויס גילה תקשורת מרובה בין שתי ההמיספרות. התברר שכדי להשלים את המשימה הגביר המוח את שיתוף הפעולה בין שתי ההמיספרות והפעולה הושלמה בעזרת אזור הזיכרון המקביל בהמיספרה הימנית.

כשפרופ' דיוויס ביצע את הפעולה ההפוכה, והגביר את פעילות אזור הזיכרון בהמיספרה השמאלית, לא הייתה תקשורת מוגברת בין שתי ההמיספרות. ההמיספרה השמאלית הצליחה להתמודד עם המשימה כרגיל, מבלי להזדקק לתגבור מההמיספרה הימנית. כך, פרופ' דיוויס ועמיתיו הסיקו שהתקשורת המוגברת בין שני חצאי המוח נועדה לפצות על אזורים שנפגעו – הם מציעים שהיא מאפשרת למוח המתבגר לגבות את האזור הפגוע ולספק לו תחליף.

שתפו את הכתבה:

כשצריך – המוח מגשר ביעילות בין שני חצאיו

כיצד המוח מפצה את עצמו בעת שאזור אחד נחלש או נפגע

רקפת תבור | 14 בינואר 2018 | מדע וטכנולוגיה | 15 דק׳

תמונה: Fotolia

עם השנים המוח שלנו מגיב לאט יותר, הוא חד פחות מבעבר, וגם הזיכרון כבר לא מה שהיה פעם. אולם, מחקר חדש מציע שלא הכול קודר. המחקר חושף מנגנון מפתיע המאפשר למוח לפצות את עצמו על האובדן.

המוח בנוי משתי המיספרות – שני חצאים – ימני ושמאלי. שתי ההמיספרות הן סימטריות, פחות או יותר, כך שרבים מאזורי המוח מופיעים בכפילות, בשתי ההמיספרות. במקרים רבים כל המיספרה מתמודדת באופן עצמאי עם המשימות העומדות בפניה, והתקשורת בין שתי ההמיספרות מוגבלת יחסית.

התקשורת המוגברת בין שני חצאי המוח מאפשרת למוח המתבגר לגבות את האזור הפגוע ולספק לו תחליף

פרופ' סיימון דיוויס מאוניברסיטת דיוק שבארה"ב גילה לאחרונה שכל זה נכון כל עוד אנחנו צעירים יחסית, כשמרבית האזורים במוח מתפקדים באורח תקין. אבל כאשר הדברים משתבשים – ואזור כלשהו כבר אינו מסוגל למלא את המשימות שלו – המוח מפצה על כך כשהוא משפר את הגשרים בין שני חצאיו ונעזר בחלק המקביל בהמיספרה השנייה כדי להשלים את המשימה.

כדי לבדוק כיצד זה מתבצע, פרופ' דיוויס נעזר ב"גרייה מגנטית מוחית" – טכנולוגיה המאפשרת להפעיל או לדכא את פעילותם של אזורים מסוימים במוח באמצעות גירוי מגנטי חיצוני. בשלב הראשון פרופ' דיוויס ביקש מהנבדקים למלא משימה המערבת זיכרון, בשעה שהחוקרים דיכאו את פעילותו של האזור הרלוונטי המטפל בזיכרון בהמיספרה השמאלית.

בהשוואה לפעילות רגילה במשימה דומה, פרופ' דיוויס גילה תקשורת מרובה בין שתי ההמיספרות. התברר שכדי להשלים את המשימה הגביר המוח את שיתוף הפעולה בין שתי ההמיספרות והפעולה הושלמה בעזרת אזור הזיכרון המקביל בהמיספרה הימנית.

כשפרופ' דיוויס ביצע את הפעולה ההפוכה, והגביר את פעילות אזור הזיכרון בהמיספרה השמאלית, לא הייתה תקשורת מוגברת בין שתי ההמיספרות. ההמיספרה השמאלית הצליחה להתמודד עם המשימה כרגיל, מבלי להזדקק לתגבור מההמיספרה הימנית. כך, פרופ' דיוויס ועמיתיו הסיקו שהתקשורת המוגברת בין שני חצאי המוח נועדה לפצות על אזורים שנפגעו – הם מציעים שהיא מאפשרת למוח המתבגר לגבות את האזור הפגוע ולספק לו תחליף.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הוא נחשב לגאון מתמטי. הבעיה היחידה: כמעט ואין לו מוח

רקפת תבור

מכשיר ה-CT שפותח בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת, אפשר לחוקרים לסרוק את המוח וחולל מהפכה במדע. הגילויים החדשים היו כה...

כיצד לאהוב, אחרת

מאיה מזרחי

כמעט בכל סדרה שנבחר לצפות בה, אם זאת סדרת אקשן או קומדיה, יופיע סיפור רומנטי שנבנה לאט לאט בקרב הגיבורים הראשיים. האהבה הרומנטית, כך אנחנו לומדים...

כיצד להתגבר על עצלות

מאיה מזרחי

בשנים האחרונות ראו אור מאמרים וספרים שרמזו לנו כי עצלות טובה לנו. "מדוע עצלנות בעצם טובה לך", נכתב במאמר במגזין Time באוגוסט 2018 [ref]CHRIS BAILEY,...

מהארכיון: כיצד לטפח את הנשמה

ג'יימס סייל

כשבני היה בין גיל שבע לגיל עשר הוא הפך פנטי לספרי "הארי פוטר". עקב כך יכולות הקריאה והדמיון שלו השתפרו פלאים. לא יכולתי לדעת שכאשר יגיע...

האתיקה של הקאובויים – מה אפשר ללמוד מקוד ההתנהגות של המערב הפרוע

דינה גורדון

מאז שאן מור (Ann Moore) החלה ללמד, היא הרגישה שהיא לא רק מורה, אלא מגשימה שליחות אמיתית בחייה. היא...

תסמונת הלב השבור – כשהפרידה הקשה משנה פיזית את מבנה הלב

רקפת תבור, דינה גורדון

פלורנס ותום ויליאמס היו חברי ילדות. הם למדו באותה כיתה בבית ספר יסודי ובתיכון, והלכו לאותו קולג'. כאשר הם...

"איפה אין פרסומות? בחלומות". אז זהו, כבר יש

רקפת תבור

כשנדיר האקרמן, יזם ההייטק הישראלי ומייסד חברת וובוס (WEBOS), נדרש להציג למשקיעים היפנים את המוצר החדש שעליו עובדת...

ההוביטים – דמויות בדיוניות או מין אנושי חי וקיים?

רקפת תבור

המפגש המפתיע אירע לקראת סוף שנות ה-90 באי פלורס שבדרום אינדונזיה – הנמצא לא הרחק מחופיה הצפוניים של אוסטרליה. בארה,...

שתפו: